אחיות שלי צופות בשקיקה בשידורים חוזרים של "השמיניה" כשלפתע אמא שלי לוקחת את השלט ומעבירה ערוץ.
קישוא: "נו אמא בבקשה תעבירי חזרה! אנחנו רוצות לראות!"
אמשלי: ~ממלמלת תוך כדי התעמקות בטלויזיה~ "נו זה שידור חוזר, כבר ראיתן את זה אלף פעם"
קישוא: "את הפרק הזה לא ראיתי... נו את רואה ערוץ הקניות!!"
הצילו! אני מכורה לשולה מוקשים!!
עריכה:
קישוא מדברת פה עם מורדוך על דברים שסיפרו לה בנוער מכבי. תשומת לבי הופנתה אליה לפתע כשהיא סיפרה שהאמבולנס של מדריך שלה קיבל פעם פניה כי "איזה זקן טבע במרק. אף אחד לא חשב להוציא אותו משם?!".
המדריך שלה גם אומר שהוא נמצא במד"א בעיקר בשביל הצחוקים ועל הדרך גם כדי להציל חיים. אז זכרו ילדים, פעם הבאה שנקלעתם למצב מביך או מטופש כמו לחתוך ורידים ואז להתחרט, לנסות להפליץ על מצית ואז לעלות באש או להחליק על חישוק ולפתוח את הברך (סיפור אישי כאוב), אנשי האמבולנס יצחקו עליכם, יעבירו את זה לאחותי ואז תופיעו בבלוג הנכה שלי!
חג שמח!
חחח מצחיקה ^^
השבמחקשולה מוקשים
תמיד הזכיר לי את המורה לאמנות XD
אחלה בלוג
אחלה בלוג
השבמחקמוזמנת לשלי.
מה הקשר שולה המוקשים לשמינייה ולערוץ הכנסת
גם אני, וזה באמת מה שאני עושה ברוב שעות הערות שלי OO
השבמחקאויי.. אימהות הן קרציות.
השבמחקוחג שמח ביותר לך^^^^^^
בלוג יפה,
השבמחקואני מבינה לגמרי את האחיות שלך, גם אמא
שלי ככה..(לצערי)
אגב,חג שמח & מוזמנת