יום חמישי, 24 במאי 2007

שבועות אצל החבר ואחותי המטומטמת.

את חג השבועות ביליתי בביתו של חברשלי שיחיה, היה לי מאוד כיף ונחמד איתו. יש לו משפחה מאוד מצחיקה וחמודה וגם אמשלו אמרה שהיא שמחה מאוד לארח אותי. אני לעומת זאת אמרתי לה תודה ושהמשחקים של אופיס הם סגידה. אמרתי את זה כי היא בדיוק שיחקה בסוליטייר עכביש, אני לא עד כדי כך מוזרה כדי לתקוע את המשפט הזה באמצע שום מקום.


המשפחה הקצת יותר מורחבת שלו שפגשתי בארוחה שהתקיימה אצל הסבתא והסבא חמודים מאוד, ואפילו היו עוד כמה קרובים שלא הספקתי להכיר עד כה וגם הם היו גזעיים. כןכן, אפילו זאת הגרמנית שלא מבינה בכדורגל גרמני (נסיון פיתוח שיחה של חברשלי) או ב-ein bischen frieden- השיר הגרמני היחיד שזכה באירוויזיון אי שם בשנת 82 (נסיון פיתוח שיחה שלי).


ואתם יודעים מה? אפילו ההרגשה שהייתי תקועה שם לא פגמה בהנאתי. אולי בגלל שחברשלי, אמשלו, והסבתא והסבא אמרו שהם שמחו שבאתי. אני יכולה רק לקוות שזה לא נובע מנימוס.







יש לי מרצה אחד לפיזיקה וחשמל שהוא נראה בדיוק כמו שאדם בעל תפקיד כזה אמור להראות: הוא אשכנזי, יש לו משקפיים מרובעים גדולים, הוא זקן בעל שיער אפור-לבן, עורו אדום בד"כ, יש לו סוודרים עם מעויינים ואפילו יש לו מבטא.


מבטאו היה בגדר מיסתורין עד לא מזמן. הר' שלו שנשמעה כמו ח' גרמה לנו בהתחלה להאמין שהוא צרפתי, אך חברתי שרה'לה (שם בדוי) שאמה צרפתיה הודיעה לנו חד משמעית שלא. אשכנזיותו המתפרצת אפשרה לנו לחשוב שמדובר במשהו מכיוון מזרח אירופה וכשהודיע לנו לפני שבועיים שהוא טס לבחלין הבנו שהוא סתם יקה.





המבטא הגרמני של ההיא מפסקה ראשונה הבהירה לי את העניין הזה חד משמעית.



ראיתי אתמול שודדי הקריביים 3. הסרט היה ארוך ודי עמוס, אבל הוא בהחלט מומלץ. עדיף לראות שוב את שני הסרטים הקודמים לפני כן.




לא מזמן שיחקתי עם אחיותיי הקטנות ארץ עיר. המשחק הוכיח לי שהטמטום אכן עובר במשפחה כשמורדוך כתבה כאישיות באות ד' את דורה- הילדה המעצבנת מערוץ הופ.



מורדוך בת 18.








מוצאי חג שמח!

2 תגובות:

  1. איזה םדיחות זה ללכת למשפחה של החבר לראשונה
     
    רק בגלל זה מזל שאין לי חבר

    השבמחק
  2. זו לא הפעם הראשונה שלי אצלו, אבל זה עדין קצת פדיחות.

    השבמחק