איכשהו אני מצליחה בכל פעם מחדש לזרוק את עצמי ואת הסובבים אותי לסיטואציות מוזרות ולא נעימות. זה מתחיל בכך שאני מרגישה לא נעים כי אני במצב לא נעים, ההרגשה מתחזקת ללא טובה כשאני מבינה שעוללתי זאת גם לאנשים סביבי וממשיכה לגרועה ממש על זה שאני חוטאת במחשבה שלהיות פוגעת ומודעת לזה גרועה יותר מ"סתם" להיות נפגעת, סליחה על ההסבר המבולבל.
אז עכשיו אני במצב כל כך... מוזר שאני לא יודעת מה לעשות איתו. בהתחלה חשבתי לנסות למצות את העניין ובאמת להוציא את המיטב ולסמן וי, אבל כמו שאמרתי הכל כל כך משונה, אני לא בטוחה איפה אני עומדת ואני אדם שרוב הזמן צריך קרקע מתחת לרגליים. אני ממש משתדלת שעכשיו זה יהיה אחד מהפעמים האלה שאני יכולה להסתדר בלעדיה כדי שאוכל לעמוד במשימה הזאת בהצלחה, לעשות בירורים מעמיקים ולהצליח לסדר את העניינים כשהמטרה היא שנצא מחוזקים.
אלוהים, אני כל כך רוצה שזה יצליח.
29 לאחור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה