היינו ונפרדנו ושוב היינו וגם אז נפרדנו. בכיתי קצת וכאבתי וגם עכשיו משהו מתכווץ באי נוחות בבטן כשאני חושבת על מה שהיה, כשאני קוראת את הסטטוסים העצובים שלך בפייסבוק. דאגת לפרגן לי רבות כשהיינו יחד, טרחת לציין מדי פעם שיש לך רגשות אלי, בהמשך זה הפך ל"רגשות חזקים"וזו גם כנראה הנקודה שהכי כאבה לי- שדווקא בשיחה בה נפרדנו אמרת שככל הנראה אהבת אותי ושאתה מרגיש שיקח לך זמן רב להתגבר על מה שהיה בינינו.
ואני? נכון שלא נעים, ושהדאגה לשלומך קיימת אבל אסור לי להביע אותה מחשש שתבין אותי לא נכון ויכאב לך עוד יותר. ואתה מתבטא חופשי- כתבתי "כואב הלב", ביקשת שאמחק כי זה גורם לך להרגיש חרא ומאז מדי יום- יומיים ציטוטי שירים בודדים עצובים.
כן, הרגשתי אליך וגם ברגעים שמצבי הרוח השתלטו עלי וגרמו לחוסר סבלנות מצדי שהובילו לכמעט זלזול בך, הצלחת להפתיע אותי באינטיליגנציה הרגשית המפותחת להדהים שלך, מספר מילים קטנות שהגדילו אותך פלאים בעיני. הרוגע, כל הדברים שאמרתי לך, שאנשים אחרים היו נעלבים מהם אולי ואתה היית לוקח אותם בקלות אך ברצינות. הפתיחות שלך, ההקשבה והמוכנות לעשות את הדברים בדרך שלי. והמבט, אני לא חושבת שהבנת אפילו שהוא לא באמת קיים, אלא זו פשוט הדרך בה הבטת בי, העיניים שנראו כל כך עמוקות וחודרות.
אז עם כל המעלות שאני מונה אצלך, מבאס אותי שהדבר שהפריע לי בך הוא דבר "שטחי" כמו משיכה פיזית. אני חושבת שרק אדם מיתמם יגיד שאפשר לפסוח מעל המשוכה הזו מה גם שעד מהרה המצב הזה הכניס אותי ללחץ מצד עצמי של "להצליח" להימשך וכשזה לא היה קורה הייתי אומרת לעצמי שבסוף מתרגלים להכל והעיקר הפנימיות אבל בעצם למה לי להתפשר? אני עדיין צעירה ורק הגיוני שאחפש בן זוג שאמצא אותו מושך. בכלל זה נראה לי מצב לא נורמלי כי מדובר בעניין כל כך אינסטינקטיבי שאני מסוגלת להרגיש משיכה לסתם גבר שעובר ברחוב אבל לא לזה שצועד איתי יד ביד.
אז אולי עכשיו תבין למה אני מרגישה חרא, מצד אחד נקשרתי ומן הצד השני הרגשות הללו התערבלו בראשי בפרעות, מחד לא רציתי לפגוע בך ומאידך נראה לי לא סביר להשאר רק כדי שלא תפגע, הרי לך מגיע מישהי שתהיה אמיתית איתך ולי מגיע מישהו שאוכל להיות אמיתית איתו. ובכלל אם אני מודעת לכל הדברים הללו ועדיין מוותרת עליהם מה לא בסדר איתי? למה אני לא מסוגלת להנות מהטוב הזה ופשוט להנות איתך?
למרבה האירוניה, הרשימות פה לא מוכנות למחוק אותך. אז לעת עתה תשאר לא מחוק. הרי אמרתי והתכוונתי לכך שיש איזו פינה בלבי שתשאר שמורה לך.
אני מקווה שהבחורה הבאה שלך תדע להכיל ולהקרין בחזרה את כל הטוב שיש בך. באמת שמגיע לך.
שלום חברה,
השבמחקסתם ככה, ובלי קשר, איך החיים?
לוותר על משהו טוב זה בהחלט לא קל, ורואים שאת מלאה הערכה לבחור, אך לא פחות מלאה בקונפליקטים פנימיים, שאם לא היו הורגים את הזוגיות עכשיו כנראה היו הורגים אותה אחר כך.
מהיכרותי הקלה איתך דרך הבלוג, למסקנה לא הגעת לאחר יומ או יומיים של מחשבה, זה חילחל בך מספיק ולקחת החלטה מודעת.
בשלב זה אני ממליץ לך לא להכאיב לא לו וגם לא להסתבך בעצמך. קצת הפסקה בפייסבוק, התפקיד שלך בהמשך הוא לא להיות שומרת הסף של הדברים הרעים שיעברו עליו. (לא אומר שלא אמור להיות לך איכפת) שזה אומר מחיקה מהפייס, בלי שיחות לטווח הקרוב-רחוק, ובכלליות בלי נגישות לחייך. מאמין שזה טוב לשניכם.
ואם תצליח "להתבגר" וכן לקיים את זה, ולא משנה כי השכלת, השתנית, או שסתם לא בא לך להיות לבד. אז שיהיה בהצלחה.
מבין אותך לגמרי. אני חושב שלמרות השטחיות, אי אפשר לוותר על משיכה, בסופו של דבר זה הטבע שלנו וזה יהיה יהיר לנסות להתכחש לו. אני מאחל לך אבל שתמצאי מישהו שהוא לא רק מושך אלא גם בעל המאפיינים הטובים שהיה לחבר הנוכחי.
השבמחקמגיע לך משהו טוב :)
כיף לי שמישהו חושב שמגיע לי משהו טוב, לפעמים אני לא בטוחה בזה בעצמי =/
השבמחקהחיים סבירים, ושלך?
השבמחקאני בהחלט מנסה ליישם את הדברים שכתבת כאן ובנתיים זה הולך לי בסדר. אני רואה עדיין שהצד שלו הוא הכאוב יותר אבל אין מה לעשות, נכון?
ועדיין קשה לי לומר את המילים הללו כי גם אני הייתי רק לא מזמן בצד הזה.