יום שני, 18 בנובמבר 2013

אם אסע

אם אסע, התזכרו שהייתי כאן? התבחינו בהעלמותי?

 


אם אסע, התחפשו אותי בניכר?


 


אם אסע, התמצא לך מישהי אחרת להניח על כתפה את ראשך בלילות?


 


אם אסע, התגעגע אלי מספיק כדי שנשרוד גם מרחוק?


 


אם אסע, האם יהיה לי מספיק כח רצון להספיק ללמוד את כל מה שאני רוצה?


 


אם אסע, האם עשרות אלפי השקלים שארוויח יהיו פיצוי הולם?


 


אם אסע, האם אחווה משהו שלא הייתי יכולה לממש כאן?


 


אם אסע, האם אהיה בודדה?


 


אם אסע, האם נפגש מספיק?


 


אם אסע, האם החברות שלי יזכרו שאכן הן כאלה?


 


אם אסע, האם הוריי ידאגו מדי?


 


 


 


אם לא אסע, האם אצטער על כך?

4 תגובות:

  1. סעי, כן, לגמרי. בלי התלבטות.
    (אלא אם כן המדינה ממש פח)

    השבמחק
  2. את צריכה לחשוב אם את רוצה למצוא את עצמך שמה קודם כל...אם זאת נשמעת לך כמו הזדמנות טובה ומעניינת השיקולים שלך צריכים להיות הכל חוץ מפחד 
    את חיה בשביל עצמך זה לא נורא אם אנשים יידאגו לך 

    השבמחק