זה מעצבן שאני כותבת לעיתים כל כך רחוקות, ככה אני לא בטוחה מה רציתי להגיד, איפה עצרתי ומה השתנה מאז.
בכל אופן, הפוסטים האחרונים שלי עסקו בהתלבטות הנוראה שהייתה לי לגבי נסיעה ארוכת טווח לחו"ל. כבר כתבתי על איך שאמרתי כן ואז לא ואז אולי והפעם האחרונה נותרה מבולבלת.
ובכן, ישבתי עם הבוס לשיחה בנושא, ופתאום אמרתי לו שאני רוצה לנסוע. הוא אמר לי שהוא מבין את ההתלבטות שהייתה לי אבל הוא רוצה לדעת שאם אני אומרת כן אז שאהיה מסוגלת לעמוד בכך כי זה דבר אחד להתלבט כשהתהליך בהתהוות, אבל אם אתחרט בשלב מאוחר יותר או כשאהיה כבר בחו"ל חלילה- זה יראה אחרת לגמרי. ולכן ביקש ממני שאמשיך לחשוב על זה ושלמחרת אתן לו תשובה מגובשת וסופית לחלוטין.
תשובתי לא השתנתה, בנקודה ההיא כבר נמאס לי לחשוב על הנושא ולהאכיל את עצמי בסרטים. אמרתי כן, הבוסים שמחו שהם לא צריכים לחפש מישהו חדש ושבכל מקרה המקבילה האירופאית אישרה כבר את פרטיי והעיר שושן צהלה ושמחה.
אז כן חברים, אני נוסעת בתחילת מאי.
ומה בינתיים?
בתחילת החודש עברתי לגור עם מאמי, פעם ראשונה שלי מחוץ לבית אך עם זאת אני במרחק 7 דקות נסיעה מההורים.
אני והוא מנסים לצמצם ריבים ולהתרגל איש להרגליו המעצבנים של השני, ככל שהזמן עובר אנחנו הופכים ליותר מוצלחים בכך.
יש לי עוד דברים רבים לכתוב עליהם, עכשיו כשיש פה וויי פיי נורמלי ומחשב בהישג יד אני מניחה שזה יקרה יותר.
See ya
מה מאמי אומר על הנסיעה ארוכת הטווח?
השבמחקהוא ביקש שלא אקח אותו כחלק משיקולי הנסיעה למרות שהיה לי ברור שיהיה לו עצוב אם אסע (בסופו של דבר הוא גם אמר לי את זה בעצמו).
השבמחקאבל כמו ששיקפתי גם בבלוג, סאגת ההתלבטויות נמשכה כל כך הרבה זמן עד שפתאום רעיון הנסיעה התחיל אפילו להראות לו מוצלח P-:
וברצינות- הנסיעה קוצרה משנה וחצי לשנה, והוא בעצמו אמר לי שלו היו מציעים לו הצעה כזו והוא לא היה באמצע לימודים הוא היה נוסע.
קצת סקייפ, ביקורים בארץנסיעות שלו אליפגישה באמצע הדרך- ושנינו מקווים שנעבור את זה.
זו הייתי אני שם למעלה, כמובן
השבמחק