דיווח ראשון מהגולה

זה היום העשירי שאני כאן, בארץ השיכורים. השבוע האחרון בארץ לווה בקרנבל פרידות המוני והופס! פתאום לבד. אמנם יש הרבה ישראלים סביבי אבל עדיין זה לא כמו החברות והמשפחה בארץ.

 

אתם יכולים לתאר לעצמכם שיש לי הרבה מה לספר ואתם צודקים. 

אני גרה כעת במלון דירות. כלומר, יש לי דירה משלי ואני רשאית להשתמש בשירותי המלון כמו חדר הכושר, הבר המגניב הבריכה וכו'.

גרים בשכנות אלי עוד כמה זוגות ישראליים חברותיים, אני הרווקה היחידה שגרה כאן וכמעט כל מי שאני מדברת איתו, כולל כמה משפחות מהבירה יודעים שאני בגפי ותמיד מוסיפים "ואם את צריכה משהו או סתם בסביבה אל תהססי לבקש/לקפוץ לבקר..."

הכבישים כאן הרבה פחות עמוסים והנהגים רגועים פי כמה. קבלו סיפור קטן להמחשה-

לפני שבוע היה לי שיעור רענון נהיגה כאן שהיה על רכב ידני. באיזשהו שלב עמדתי ראשונה ברמזור אדום וכשהוא התחלף וניסיתי להניע נכבה לי האוטו. כמובן שנלחצתי וניסיתי שוב להדליק אותו מהר ולפנות את הדרך ושוב הוא נכבה. נלחצתי מאוד והמורה החל להרגיע אותי ובסופו של דבר הרמזור אדום שוב ועדיין לא זזנו.

ואף צפירה לא נשמעה.

 

הכל ממש נחמד פה. לפני יומיים ערכנו על האש וראיתי שהשכנים ממש באופוריה לנוכח כל הרוגע הזה בהשוואה לארץ. ובכל זאת ישנם כמה דברים קטנים שטורדים את שלוותי.

האחד- הם אדישים פה. למה הכוונה אתם שואלים? אז ככה, נסעתי לכאן עם מזוודה וקייס של הבס אותו שעלה ככבודה חריגה. כבר לאחר הטיסה הראשונה לפני שעליתי לקונקשן לכאן הסבירו לי שהמזוודה אמנם הוטענה להמשך טיסה אבל מסיבה כלשהי הבס מחכה במסוע שאאסוף אותה. מכיוון שהקונקשן היה קצר ולא היה לי זמן,  הסבירו לי שכדאי לי לעלות לטיסה כרגיל, למלא טופס של כבודה אבודה כשאנחת שם ותוך יום יומיים יטיסו את זה אלי בחזרה.

אני לא אלאה אתכם בכל הטלפונים שעשיתי, בהשלמות המידע  שהייתי צריכה לעשות עבורם, בעצבים שהצטברו בזמן שהמתנתי לקבלת מענה אנושי 40 דקות (!) בממוצע ובתחושה שאם לא אזיז אותם שום דבר לא יקרה אבל בשורה התחתונה הבס עוד לא כאן.

היום הם אמרו שזה יגיע אחה"צ אבל הם אמרו דברים דומים כבר ארבע או חמש פעמים. נחיה ונראה.

 

הדבר השני הוא שאתמול דפקתי את הרכב .נהגתי בטוטאל אתמול כשעתיים וחצי והכל היה בסדר אבל מפגש שלי עם חומה נמוכה שלא ראיתי השאירה פנסים רציניים על הרכב הכל כך יפה וכיפי שקיבלתי.

מה גם שאני מוכנה להשבע שהמנוע פתאום מגרגר ולפתע גם שמתי לב שכשהרכב דלוק אך לא מונע נדלקת לי מנורת מנוע שנעלמת בהתנעה. תיארתי את המקרה לחברת ההשכרה והם אמרו שזה כלום אבל אני לא אתפלא אם יש שם בעיה ממשית.

 

וזהו.

אם הייתי כותבת את הפוסט אתמול לפני הנסיעה הייתי אומרת שהכל מגניב פה אבל דפיקת הרכב גרמה לי להרגיש בזבל. מה גם שלאחר שסיפרתי לאחד המנהלים פה על המקרה וסיפרתי שאני נהגת חדשה,  הוא הציע לי אולי לא להחליף את הרכב מכיוון שהניח שעוד אדפוק אותו בעתיד. מחשבה ריאלית אמנם אך מבאסת ביותר.

 

אוף.