יום רביעי, 9 ביולי 2014

מפחדת עלינו

ומדי פעם אני מקבלת וריאציות שונות של "תאמינלי, ברחת מפה בזמן".


עוד ועוד שטחים במדינה הפצפונת שלנו נמצאים תחת האפשרות של התקפת טילים מהאוויר עוד ועוד חברים ומשפחה של כולנו שנמצאת פתאום תחת אש, והרבה מזה בשם לאומנות של אומה שספק אם הייתה קיימת אי פעם, בשם דת לוחמנית מיסיונרית שעיקריה מחייבים את המאמינים לגרום ל"כופרים" להאמין גם אם זה בכח הזרוע (איך זה הגיוני לעזאזל?) וכל זה תוך יריקה לבאר שמייצרת עבורם חשמל, מוליכה תשתיות מים ומספק מעבר סחורות ומזון.


 


~והרי סיפור קצר~


כידוע לכם עברתי למדינת השיכורים לפני כשבועיים. איתי עבר חבר מהעבודה שהגיע לכאן עם אשתו, הבת המתבגרת ובן ובת תאומים בני שנתיים ומשהו. בשיחה על נושא הילדים והסתגלותם בסביבה החדשה הוא הסביר שדווקא לקטנים זה מאוד פשוט.


"לפני כמה ימים הייתי איתם בגן השעשועים" אמר "והקטנה פגשה ילדה מקומית בערך בגילה. בתי לא דוברת את השפה המקומית והילדה השניה ודאי שלא דוברת את שפתנו אבל לילדה היה כדור וזה הספיק כדי שהשתיים ישחקו ביניהן".


 


 


וזה לדעתי, בדיוק כל העניין.


אני מאמינה שבבסיסנו אנחנו מחפשים את הדומה עד שאנחנו גדלים מעט ומרעילים אותנו בשנאת זרים.


אתה מוסלמי ואני יהודיה. אז מה?


אתה ג'ינג'י ואני ברונטית. אז מה?


אתה דובר שפה אחת ואני אחרת. אז מה?


אתה אוהב בייקון ואני צמחונית. אז מה?


אתה שבדי ואני ישראלית. אז מה?


אתה שחור ואני לבנה. אז מה?


אתה אשכנזי ואני מזרחית. אז מה?


אתה גבר ואני אשה. אז מה?


 


בשורה התחתונה כולנו בני אדם. כולנו רוצים לחיות בכבוד, לאהוב ולהיות נאהבים, לצחוק לבלות עם המשפחה והחברים ולהרגיש בטחון והערכים האלה מספיק חשובים ומרכזיים כדי שנתאחד סביבם כבני אדם במקום שנתפלג סביב הדרך בה נרצה לקיים את כל אלה.


אני באמת לא מבינה איך קורה שקמות התארגנויות שונות שחושבות שיש להן את הזכות לקבוע על קבוצות זרות, קבוצות שתולות את האושר שלהם בסבל או בהכחדה של האחר, שמרגישות בנח מספיק להחליט על גורלם של אחרים.


דת זה חשוב, היא אחד המאפיינים הבולטים של תרבותו ומורשתו של אדם. אבל איך יתכן שציווי עליון כלשהו של דת מסויימת, קובע למאמינים ללכת וללחום במאמינים של אותו אל רק כי פולחנם מתבצע בצורה שונה?


האיסלאם זורק עלינו טילים, הנצרות ביצעה מסעות צלב וביהדות? כנראה שזו הדת היחידה שמבינה שכולם בעצם אינטרפרטציה שונה לאותה הדת, היהדות רק הלכה ואמרה בנימוס "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים".


 


 


לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב,


גהה.


 


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה