יום ראשון, 21 בספטמבר 2014

תשובות לשאלון השבועי

אין אדם שלא חרד. אולי בגלל זה החלטתי לענות על השאלון הבא למרות שעברו יותר משש שנים מאז האחרון שהתפתתי להשיב לו.


 


 


 


 


מה הפחד הכי גדול שלך?
כמו כולם גם אני מתחלחלת מהמחשבה שיקרה משהו רע למישהו מהיקרים לי. אנשים שאתה אוהב אלו אנשים שאתה מאחל להם רק טוב, לראות אותם סובלים זה כמו סכין בלב.

היה לך פעם סיוט שאת זוכרת עד היום?
את החלום הבא חלמתי בגיל חד ספרתי כלשהו. עד היום כשאני חושבת עליו אני מרגישה מחנק ותוהה איך בגיל כל כך צעיר הזיתי חלומות כאלה.

הקדמה קצרה:
כשהייתי קטנה שודרה הסדרה המצויירת באטמן. אני זוכרת איך בתחילה התרשמתי מחליפתו השחורה, העובדה שהוא פעיל בלילה ומאופיו הקודר וחשבתי שהוא אחד מהרעים. רק מאוחר יותר כשהתעמקתי בעלילה והבנתי שהוא נלחם בפושעים הסכמתי לקבל, וגם זה בהיסוס, שהוא בעצם מהטובים.

חלמתי שאני במיטתי וחוץ ממנורת הלילה החדר חשוך ואני מנסה להירדם. פתאום, הופיע בפינת החדר באטמן כשלראשו כובע כמו של הנהגים מפעם ובידיו כרטיסיות אוטובוס ומנקב. הוא הסביר שהכרטיס שבידו מייצג את החיים שלי וברגע שינקב אותו- אמות.
נלחצתי מאוד וקראתי לאבי שהופיע עד מהרה בחדרי תוך כדי שהרשע נעלם כלא היה. אבי אמר שלא אדאג ושהכל יהיה בסדר ובסופו של דבר האמנתי לו ואכן נרגעתי.

ברגע שיצא מהחדר באטמן הופיע שוב כשידו כבר כמעט לוחצת על המנקב ומחוררת את הכרטיס שבידו ואמר "זה הכרטיס של אבא שלך".

את מתגברת על פחדים. על אילו פחדים התגברת?
לאט לאט אני מצליחה להתגבר על הפחד שיש לי ממחטים. זה לוקח זמן ועולה לי בבריאות נפשית אבל אני מרוצה מההתקדמות או לפחות שואבת סיפוק רב מלקלל בתחלואים ומיתות משונות את כל הרופאים והאחיות שגרמו לי לכאב הזה.

איך?
על רופאי שיניים התגברתי לגמרי בעזרת רופאה מדהימה וגיליתי שבדיקות דם אפשריות עבורי, גם אם עדיין ניכרת פאניקה במידת מה, כאשר נאלצתי להיבדק אחת לחודש בתקופת הראקוטן.
החיסונים האחרונים שנאלצתי לקבל היו לפני הטיסה לדרום אמריקה ובכיתי בהם כמו ילדה קטנה, ואת הפירסינג שאני רוצה לעשות באף אני דוחה כבר יותר משנתיים.

את מפחדת שאנשים לא יאהבו אותך?
הלא כולנו כאלה?

האם יש צדדים בעצמך שאת מפחדת מהם?
מהקיצוניות ברגשות והשאיפות. אני יכולה להיות חדורת מוטיבציה ביום א' ועצלנית בטלנית ביום ב', ליהנות ולחוש שיש לי כל כך הרבה דברים להיות אסירת תודה עבורם ביום ג' וביום ד' להרגיש שהחיים שלי לא שווים כלום ושאף אחד לא ישים לב אם אתפגר לי.

את מפחדת מהמוות?
הלא כולנו כאלה?

6 תגובות:

  1. איפה את גרה עכשיו? כאילו, לא בארץ,נכון?

    השבמחק
  2. כרגע לא, אני נמצאת במדינה אותה אני מכנה כאן כ"ארץ השיכורים". בכוונה אני לא מפרסמת את המיקום.

    השבמחק
  3. אני חייב להגיד לך שכל פעם שאני נכנס לבלוג שלך,
    התמונה הראשית עושה לי בחילה מחדש...

    השבמחק
  4. אותי היא דווקא מצחיקה, אבל הספיק לי לקרוא פוסט או שניים שלך כדי להבין למה אתה מרגיש כך 

    השבמחק