השלמת פערים

קצת נעלמתי פה בתקפה האחרונה עקב תקופה עמוסה.
עמוסה במה, תשאלו?
כמדומני שהפוסט האמיתי האחרון שלי היה בדצמבר, לכן טבעי יהיה להתחיל בתחילת ינואר.
2016 התחילה בסילבסטר ובפתיחת הדף הכמוס של החלטות השנה של 2015, לא הגשמתי את כולם וזה אכזב אותי מעט.
במסיבה היה כמובן אלכוהול שהוציא ביתר קלות את הצד הרגיש של בן זוגי, במיוחד כשברגע מסויים אמרתי שאת ערב השנה החדשה של 2017 אנחנו כבר לא נחגוג ביחד.

בהמשך החודש ההוא החלטתי להצטרף לאתגר תזונתי שקפץ לי בפיד הפייסבוק- 22 יום של דיאטה טבעונית.
רעיון הצמחונותטבעונות לא חדש לי, סבי היה צמחוני מאז שהיה בן עשר וכתוצאה מכך כל האוכל בחגים שנחוגו אצלם בבית היה צמחוני, מה שהראה לי מגיל צעיר שחוסר בשר לאו דווקא אומר חוסר בטעם. בחודשים האחרונים כמובן התווספו כל המחקרים בנושא ונגישות לידע שדחפו אותי לנסות.
גיליתי שכשזה מגיע למטבח ולבישולים שלי זה באמת לא כל כך קשה להתנזר, גם ככה כבר תקופה ארוכה שאינני קונה מוצרי חלב, ביצים או בשר. אפילו התחלתי להביא אוכל לעבודה כדי להקל על עצמי. הבעיה האמיתית היא כשאוכלים בחוץ.
לסיכומו של עניין הטבעונות לא החזיקה זמן רב, למרות שכאמור מוצרי חלב וביצים אני צורכת רק לעתים רחוקותבכל מקרה, אבל הצמחונות עודנה עומדת.

 

בסוף ינואר חזרתי לביקור בין עשרה ימים בבית. 

בדומה לביקורי הקודם, גם כאן היה עניין עם דלתות נעולות. מסתבר שבחודשים בהם נעדרתי, התקלקל המנעול בבית הורי והם נאלצו להחליפו מה שאומר שאין לי מפתח לדלת הכניסה. החברות שלי היו חמודות ואמרו שגם ככה יש להן שעה לשרוף מסיום יום עבודתן ועד שהן נוסעות לנתב"ג ולכן הסכימו לעבור אצל ההורים ולקחת עבורי את המפתח החדש.
שלא כמו ביקורי הקודם שהתקיים בפסח, חג בו כולם רעבים ועצבניים וקשה לקבוע עם חלק מהחברים בחוץ כי חמץכשרותקטניותאליהו הנביא, הפעם הרגשתי שהזמן שלי מוצה היטב ופגשתי חברים ומכרים רבים. אני מניחה שעל הביקור הזה אצטרך לכתוב פוסט נפרד.
סיכומו של דבר הוא שכמו בפעם הקודמת שמחתי מאוד לפגוש את כל חברי ומשפחתי האהובה. וגם הפעם, ואולי אפילו יותר מהפעם הקודמת, היה לי קשה מאוד לעזוב.
 
מאז שחזרתי לארץ השיכורים אני משתתפת ביחד עם רוזה חברתי מהעבודה בשיעורי התעמלות הכוללים עמוד (מאחר וזה נקרא במקור pole fitness התרגום העילג-אך-אהוב-עלי "ריקוד עמוד" לא יהיה מדוייק כמדומני, אבל כן, מדובר על הפעילות הזו שגורמת לכולכם לחשוב על חשפניות במועדוני לילה מפוקפקים). נרשמתי לשיעורים של יום שבת כי זה מסתדר לי עם העבודה אך פספסתי את שני השיעורים הראשונים בעת שהותי בארץ לכן נאלצתי למצוא סידור עם המדריכים שיאפשר לי להשלים את החסר. אחת המדריכות אמרה לי שאוכל להשלים את השיעור הראשון ביום ראשון בשבוע. כשהגעתי לשם מדריך אחר אמר לי שימי ראשון הם ימים פתוחים בהם ניתן להגיע ולתרגל את הנלמד ומאחר ואני מתחילה ולא למדתי דבר זה כנראה לא רלוונטי בשבילי. ישנו שלוש פעמים בשבוע קורס מתחילים ולכן הצעתו הייתה שאגיע בימים שלישי וחמישי להשלמה ואז אוכל להמשיך עם קבוצתי את שיעור שלוש ביום שבת.
"וזה לא יהיה אינטנסיבי מדי?" שאלתי בפקפוק, הרי הייתה לי התנסות עבר עם עמודים.

"לאאא" הוא אמר ונתן לי צ'אפחה חברית על הגב "את תיהי בסדר".
אז הלכתי ביום שלישי מיד אחרי העבודה לשיעור. גם הקבוצה הזו הייתה כבר בשיעור השלישי שלה כך שלמעשה לא באמת השלמתי ידע חסר. המדריכה הייתה בחורה נמוכה וקופצנית עם שרירי זרוע וכתפיים מרשימים מספיק כדי שאתחיל להרהר באפשרות שאולי בעברה הייתה גבר. בסוף השיעור המהנה ידעתי שהשרירים עומדים לכאוב לי אבל רק ביום למחרת גיליתי עד כמה. המוזר הוא, שכשאני מתעמלת, אירוע די נדיר בעבורי לאחרונה, לצערי, אני מתמקדת יותר בפלג הגוף התחתון ולכן התחושה של ארבע ראשי, שוקיים או מיתר הברך (hamstring) תפוסים לא זרה לי. אבל תלת ראשי, גב וחזה תפוסים? זה בהחלט היה שונה. בהמשך השרירים היו כואבים כל כך שנאלצתי להתקשר ולהודיע שאני לא מגיעה ליום חמישי. מאז עברתי עוד כמה שיעורים ואין יותר כאבים כמו אלה אז אני שמחה על ההתקדמות.

ומה חדש אצלכם?