הרבה

כל כך הרבה קרה מאז שעדכנתי לאחרונה והמהירות והאמוציות גרמו לי לשיתוק מקלדתי קל ואלם. חדוות הכתיבה נעלמה לי מעט, וגם הטיוטות שכתבתי לא נראו לי קולחות או קריאות מספיק כדי שיזכו לראות אור.

אז כדי להזכיר לעצמי איך לחבר קווים בין הנקודות:

 

-פרצו להורים שלי לדירה. לקחו לאמא שלי תכשיטים, כסף מזומן והשאירו חדרי שינה הפוכים. התחושה הזו שפולשים לך למרחב הפרטי היא נוראית ואוזלת היד המשטרתית מתסכלת.

 

- חגגנו לחברתי היקרה בוגי מסיבת רווקות וחתונה. בני הזוג היו מקסימים ונרגשים. הכרתי כמה מחברותיה של הכלה במפגשים הללו שאליהם הגעתי כאאוטסיידרית גמורה. היה נחמד בסך הכל.

 

-קיבלתי את המשלוח מארץ השיכורים אותו ניסיתי לדחות עד כמה שאפשר מתוך תקוה שאוכל לתת למובילים את הכתובת של דירתי החדשה, אך כידוע זה לא הסתדר. החדר שלי והמחסן של הוריי עמוס קרטונים ואריזות.

 

-נסעתי לרומניה לשבוע טיול עם פיץ. זו הפעם הראשונה שאנחנו מתראים מאז עזבתי את ארץ השיכורים והיינו נרגשים מאוד בשעות הראשונות ואחרי כן זה היה נוח וכיפי בדיוק כמו פעם.  היה קשה לעזוב אותו שוב.

 

- מצאתי סופסוף דירה! המחיר סביר, השותף נחמד (עזר לי לסחוב בסיס מיטה שתי קומות בהתראה של רגע) והכניסה בתחילת נובמבר.

ביום שבו תכננתי לשלם גיליתי שיש לי בעיה בפנקס הצ'קים אז שילמתי על החודש הראשון במזומן ואת השאר אני מקווה להשלים היום אחרי שאאסוף את הפנקס החדש מהבנק.

 

-חזרתי מרומניה עם גרון מציק, חדר שינה עמוס במזוודות וארגזים ואני לא יודעת איפה להתחיל את המעבר הזה.