יום ראשון, 23 ביוני 2019

בית שני

ההסעה זוחלת בפקקי הערב של אילון בדרך למשמרת לילה שניה ובראשים של כל הנוסעים הספירה לאחור לקראת עשר בבוקר החלה. הם כולם ממתינים לרגע בו ההסעה תעצור בנקודת האיסוף ומתוכה הם יצאו, ישנוניים וחייכנים, ממהרים לנצל כל רגע בחופשה השבועית היקרה שהגיעה לאחר ארבעה ימי עבודה ארוכים. 
גם אני לא שונה מהמם, והתכניות נרקמות במחשבתי.

שינת צהריים קצרה, ביקור חפוז אצל ההורים וסבתא לשם החברה ונטילת המעטפה המסורתית עם סכום קטן של כסף, עליה היא תשרבט בעט "שלוחי מצווה אינו ניזוק". את המעטפה אשיב לה כשאחזור ואת תוכנה היא תתרום לצדקה. מי צריך ביטוח נסיעות כשיש ביטוח סבתא? 😄

אני מזכירה לעצמי לארוז מגוון פרטי לבוש, חמים וגם קצרים לאור גל החום האירופאי הצפוי להכות בתושבי היבשת החיוורים, להכין ארוחת צהריים וערב מכל הירקות שאחרת ירקיבו עד שובי ולא לשכוח לקחת את שתי השקיות של הפקאנים הסיניים!

הטיסה, כמו תמיד, תצא בשעה לא נוחה ואני מקווה ששאריות העייפות של משמרת הלילה והסידורים החפוזים יקלו עלי להרדם, לפחות בטיסה הראשונה הארוכה יותר. 

בצהרי היום אני צפויה לנחות בפעם ה-מי-זוכר-כמה בארץ השיכורים. הפעם בניגוד לטיולים במדינה שלישית, ההתרגשות כפולה ומכופלת- איחוד עם פיץ, מפגש מחודש עם כל הטעמים והנופים הנהדרים שחסרו לי מאז ואולי אפילו מפגש בירה נוסטלגי עם הקולגות והחברים שהכרתי בעת מגורי שם. 

מאחר וזו לא מדינה חדשה שצריך לתור ולנצל כל רגע בה, אני מתארת לעצמי שהביקור הזה יהיה יותר נינוח, במיוחד בהתחשב בכך שבניגוד לביקור האחרון שלי שם בשנה שעברה, הפעם אני מגיעה בשביל להנות ולנוח.
 גם אם נשב על הספה מול הטלוויזיה ונצפה יחד באיזה סרט או סדרה וננשנש חטיפים מקומיים, או שנבלה במקומות  בהם ביקרנו בעבר דרך קבע, אהנה מהטיול ולא ארגיש שלא הספקתי ולא הגעתי, להפך- הרוגע וההחייאה קצרה של השגרה המשותפת שאבדה לנו הם מהדברים להם אני מצפה ומתרגשת לקראתם יותר מכל.

שיהיה לכולנו שבוע רגוע, אני בהחלט בונה על שלי שיהיה כזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה