לפני שבועיים קיבלנו חשבון מים, לראשונה מאז נכנסתי לדירה. הסכום עצמו לא מאוד גבוה אבל כפול מזה שהייתי משלמת בדירה הקודמת.
השותפה טוענת שהיא בדקה בעבר את שעון המים מספר פעמים ולא מצאה משהו חריג.
יומיים לאחר מכן שמתי לב שהברז באמבטיה פשוט מטפטף.
בעלת הבית הפגינה אי נוחות ונכונות מינימלית לטיפול בעניין, ועד שכבר טרחה לקרוא לאינסטלטור הוא החליף גומיה אבל אמר שזה לא באמת יפתור את הבעיה ושצריך להחליף ברז. אמר וצדק - הדליפה עודנה קיימת.
בינתיים השותפה הבחינה שאחד מראשי הגז בעייתי ואביה החשמלאי בדק והחליט שמדובר בסכנה של ממש ושאסור להשתמש בכירה הספציפית הזאת.
אמרתי לה שאני סבבה עם שלושת האחרים שכן עובדים, אבל לה זה חשוב.
אמרתי שבהתבסס על ההתייחסות של בעלת הבית לדליפה באמבטיה, לא הייתי מפתחת ציפיות בנוגע לטיפול בגז.
נכון לעכשיו, שבועיים אחרי, הדליפה עודנה וכך גם הבעיה הלא ברורה של הכירה.
אותי עניין הברז מכעיס מאוד כי מעבר לזה שאנחנו משלמות בסוף את החשבון, זה מרגיש כאילו בעלת הבית משתינה עלינו בקשת (או בטפטופים, לצורך העניין), במיוחד כשאני אומרת לה שאני בחופש ארבעה ימים כל שבוע ואיכשהו היא מזיזה דברים, באופן מינורי ביותר, רק בזמנים שזה לא מתאים.
השותפה הבטיחה שהיא תטפל בשני המקרים מולה כשהיא תצא לחופשת מבחנים, אז היא תהיה בעיקר בבית.
מה שמוזר לי בסיפור הזה שבאחד המקרים השותפה, שהגיעה לדירה שנתיים לפני, התוודתה שבעלת הבית מרגיזה אותה לאחרונה בגישה שלה אבל היא מנסה להרגע ולשמור על יחסים טובים איתה כי היא מתכננת להמשיך בדירה הזו עוד שנים. למה? הגישה של בעלת הבית כזו מרגיזה בנוגע לתיקונים והיא כבר הודיעה מראש שבשנה הבאה תעלה את השכ"ד במאה ש"ח לחודש (ובדיעבד גיליתי שכל שנה היא מעלה בסכום כזה), כך שלי היא ממש לא עושה חשק להשאר. אבל השותפה בשלה.
עוד בנושא השותפה-
יש לה עניין בצומח. כשמזג האוויר היה נעים יותר, ראיתי אותה לא מעט שבתות יושבת במרפסת עם שלל האדניות ועציצים. לפחות בשני מקרים ראיתי שקנתה ארגז מלא בצמחים יפים מוכנים לשתילה ואפילו הביאה שקי אדמה כבדים.
היא ישבה וטיפחה אותם שעות ונראה שנהנתה מכך מאוד.
"הפכתי להיות כמו ההורים שלי" אמרה לי פעם, וסיפרה לי השעות השקאות בשבת בהם הם מבלים בטיפוח הצומח בחצר ביתם שבקיבוץ.
פעם דיברנו במטבח על מקומות בהם גרנו ועל מחשבות לעתיד בנושא.
היא אמרה שהיא לא סובלת את העיר והייתה מעדיפה לחזור לגור בקיבוץ או מושב.
חייכתי וחשבתי על הצמחים הרבים שתוכל לטפח במקום כזה.
אז מה מחזיק אותך כאן, בעצם?
הלימודים. והיא רק בשנה הראשונה.
ואי אפשר לשנות מוסד? נגיד, להמשיך משנה שניה במקום אחר? אמרתי וציינתי כמה מכללות בתחום בדרום הארץ.
"את יודעת, אפילו לא חשבתי על האופציה הזאת בכלל".
יתכן ויש לה עוד סיבות להשאר במרכז, יתכן וחוותה דירות שכורות ממש מעפנות ולכן מעריכה מאוד את זו הנוכחית ויתכן שדווקא הכל בסדר ודווקא אני פסימית.
אבל אם הייתי במקומה- עמוסה בלימודים, בדירה שצריכה תיקונים אבל עם בעלת בית שיודעת לפדות את הצ'קים בזמן ותו לא, קצרה במזומנים ועדיין מוותרת על מקור הכנסה אחד כדי לעמוד בלחץ המטלות האקדמיות וכל זה עבור תואר שיוביל למקצוע שידוע לשמצה במשכורותיו הנמוכות הייתי מתבאסת ממש.
אבל היי, אני לא היא ויש לי נקודת מבט קודרת גם על חיי שלי.
הלילה והיום שוב התהפכו לי והתחושה שאיבדתי שליטה על הזמן הפנוי שלי שבה במלוא עוזה.
הדירה מרגיזה אותי ומוסיפה לתחושת התקיעות ומאידך, אני שונאת את תהליך חיפוש הדירה והמעבר למקום חדש ולא ידוע.
מצד שני- הדיבור על מעבר פוטנציאלי אל פיץ לא מתקדם. היו דיבורים באוויר על חופשת סקי בבולגריה ושמשם יעשה גיחה קצרה לפגוש את הורי אבל אנחנו לא מצליחים לתכנן את זה כמו שצריך והזמן אוזל.
פרוייקט אחר שאני מנסה לקדם בקושי מתקדם.
משימות קטנות שקבעתי לעצמי שקשורים לענייני כספים, רישום לחדר כושר, קביעת שיעור נסיון בכמה מקומות אימון שמעניינים אותי- לא מתבצעים.
אני מביטה על חיי מבחוץ וחשה תקיעות גדולה.
זה כל כך אידיוטי שאני מספרת כאן על כך שלו היו לי את הנסיבות של השותפה הייתי מתבאסת כשלמעשה יש לי מספיק סיבות להיות לא מבסוטה מחיי שלי. אולי רק הבאתי את הסיפור שלה כדי להשוות לשלי, אבל איך הולך הציטוט מאנה קרנינה?
"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה"
"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה"
נקודת האור היחידה מהעת האחרונה היא שנרשמתי לפסטיבל ריקודים לטיניים באילת במאי.
שנים שאני מנסה להגיע לאירוע כזה, בתקווה שזה יהיה חוויה מתקנת מזה האחרון בו הייתי.
שנים שאני מנסה להגיע לאירוע כזה, בתקווה שזה יהיה חוויה מתקנת מזה האחרון בו הייתי.
הפעם האירוע נופל על שבוע האירוויזיון כך שאצטרך לג'אנגל בין שתי האהבות הגדולות שלי באותו הסופ"ש.
וגם כאן- יש ערבים שאני יוצאת ונהנית ממש ויש כאלה בהם לא הולך לי ואני מרגישה שאני רוקדת גרוע.
מאוד הפכפך לי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה