09.02.20
כותבת את שורות אלה מהמטוס בדרך חזרה מאנדורה אחרי שלפיץ ולי היה שבוע נפלא שבו סופסוף התנסתי בתחביב הלבן-לבן שלו.
כותבת את שורות אלה מהמטוס בדרך חזרה מאנדורה אחרי שלפיץ ולי היה שבוע נפלא שבו סופסוף התנסתי בתחביב הלבן-לבן שלו.
אי אז, בימים הראשונים בהם הכרתי אותו הוא דיבר על כך לא מעט אבל בכל תקופת היחד שלנו לא יצא לו לנסוע כך שעם הזמן שמעתי על חוויותיו פחות ופחות. בשנה-שנתיים האחרונות היה דיבור כללי על נסיעה, אבל תמיד היה איזו אירוויזיון באמצע או טיול אחר שהטה את התכניות לכיוון אחר.
השנה זה סופסוף קרה ואני לגמרי שמחה, עכשיו אני מבינה למה כל כך הרבה אנשים נוסעים להרים המושלגים והקפואים האלה בחורף.
זה כיף ומלא אנדרנלין!
בסך הכל בילינו את היום הראשון במנוחה מהדרך הארוכה ומיד אח"
חמשת הימים הראשונים היו מפוצלים מאחר ולקחתי שיעורי מתחילים שפיץ לא זקוק להם. את שלוש השעות הראשונות בילינו בנפרד כאשר באחת נפגשנו לארוחת צהריים קלה ואז לגלישה בזוג עד ארבע ויותר.
כשנפגשנו בסיום השיעור הראשון, פיץ נראה כמו הורה גאה שהילד שלו חזר מיום ראשון בגן. הוא כולו נרגש ושפע חיוכים ולא הפסיק לשאול מה למדנו, מה עשינו ואיך אני מסתדרת. זה היה מקסים וברור לגמרי שהיה לו חשוב שאהנה.
ביומיים הראשונים כאבו לי שרירי התאומים מאוד מכיוון שהייתי מאוד נוקשה (המון snowplough, למי שמכיר) אבל תרגולי אחר הצהריים עם פיץ, שהתגלה כמורה מוכשר וסבלני הפיחו בי בטחון עצמי ולאט-לאט הפכתי ליותר משוחררת.
ביום השלישי פיץ הציע בחכמתו שנקח הפסקה כדי לתת לשרירים הכואבים (שלי בעיקר) הזדמנות לנוח ולכן בסיום השיעור שלי תפסנו אוטובוס לעיר הבירה בה עשינו קצת שופינג וטיילנו. שינוי האווירה היה מבורך ואכן הרגשתי פחות תפוסה ביום המחרת.
הפסקה להסבר רקע לכל מי שכמוני לא הכיר סקי:
מסלולי הגלישה מסומנים באחד מארבע צבעים שמגדירים את רמת הקושי וחדות המדרון:
ירוק למתחילים, כחול לבינוניים, אדום למתקדמים ושחור למשוגעים (ויש גם מטורללים שגולשים באזורים שאינם מסומנים כלל).
כששאלתי את פיץ למה אני אמורה לצפות אחרי שבוע של גלישה, הוא אמר שאם אגיע לכחולים בסוף השבוע אני יכולה להיות גאה בעצמי. בפועל,
בימים הרביעי והחמישי הגענו בקבוצה למסלולים כחולים יותר תלולים בהם נפלתי כמה פעמים. כמו כן, ביום האחרון גלשתי באופן קבוע מאחורי כולם. זה היה מבאס לעתים אבל הזכרתי לעצמי שאני אמורה לחזור בחתיכה אחת ולחלק מחברי הקבוצה יש נסיון רב משלי.
בימים אלה פיץ עבד איתי על טכניקה, סיבובים, עצירות וכו' במסלול ירוק ארוך למרות שניסיתי לדחוק בו לעלות לכחולים. הוא התעקש שהוא מעדיף לעבוד ברוגע על טכניקה והבטיח שנגיע לכחולים בהמשך.
ביום שבת לא הייתי בשיעור כך שהיה לנו את כל היום לעצמנו.
אחרי חימום קצר בירוק, לקחתי את פיץ לכחול קצר וקליל בו גלשנו לא פעם בשיעור.
אחרי כן החלטנו לצאת להרפתקאה שתחילתה במסלול כחול ארוך שאף אחד מאיתנו לא היה בו. משם רכבל חזרה לנקודת ההתחלה שמובילה לכחול נוסף בו גלשתי בשיעור. הכחול השני הזה מאתגר במידה אבל כולל חלק מאוד תלול (עבורי, לפחות) שבשיעור לא הצלחתי לעבור בו בלי ליפול לפחות פעמיים בכל פעם.
התחלנו בחלק הראשון והחדש שהתגלה ככזה המורכב מהמון מקטעים בינוניים באורכם, תלולים ומלאי קרח מחליק. למרות הקושי, נפלתי רק פעם אחת וגם זה קרה כי סנואובורדר אחד גלש ממש קרוב אלי והצליח להבהיל אותי כהוגן. נפילה קלה ולא כואבת,
מה שעוד שימח אותי מאוד זה שבכחול השני לא נפלתי בכלל! הידד!
סיימנו את הטיול בכחול חביב נוסף שפיץ אהב ולי היה חדש.
לפיץ היו לא פעם הערות לתיקון אבל גם לא מעט מחמאות על כך שיחסית לשבוע ראשון התקדמתי בצורה טובה ושלו לקח הרבה יותר זמן ללמוד את מה שאני כבר יודעת.
במוצ"ש היתה לנו שיחה רצינית לגבי מה צפוי לנו בהמשך ואיך אנחנו מקדמים את הקשר. הפעם, לאחר שלחצתי, אלה לא רק דיבורים כלליים אלא כל אחד מאיתנו קיבל "
בין היתר, הוא הציע שאסע אליו לביקור בארץ השיכורים מתישהו בקרוב. חוץ מענייני בירוקרטיה שלשמם כנראה אטוס, זו יכולה להיות הזדמנות טובה לבדוק האם סצנת הריקודים הלטיניים שם השתפרה מאז שעזבתי.
זהו, עוד רגע אנחת בנתב"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה