משחקי הדירה

מערכה ראשונה - דירה מציאה

לפני שבוע וחצי צדה את עיני מודעה על דירה שמתפנה.
די קטנה, ללא שותפים (דירה מחולקת), ללא תיוך, במחיר סביר במרחק כמה דקות מההורים ושאר בני משפחה.
גם מצא חן בעיני שבגלל שזה לא סטודיו, המטבח לא נמצא באותו חלל בו נמצאת המיטה והסלון. היה חדר נוסף שנראה מעניין ולכן כבר עשיתי מזה יציאה, ידידי הותיק והחנון מהצבא הצטרף אלי. 

התחנה הראשונה הייתה המחולקת אליה הגענו בול בשעה שפורסמה. רציתי להקדים את התחרות ובכל זאת הגיע בחור נוסף בדיוק איתנו.
מדובר על דירה בה חלל מרכזי גדול אחד המכיל גומחה בגודל שמתאים למיטה סטנדרטית ושידת לילה קטנה ובחלק המרכזי שלו השותפה הנוכחית הציבה ארון בגדים גדול, ספה עם שזלונג, שולחן קפה ושידה עליה הונח מסך טלויזיה לא קטן. מעבר לחלל הזה ישנו מסדרון שמוביל אל חדר המקלחת, המטבח וחדר השירותים.
עשיתי סיבוב וסה"כ מצא חן בעיני מה שראיתי ובמיוחד העובדה שזו דירה ללא שותפים. גם ידידי החנון סימן באגודלו כלפי מעלה לאישור.
עשיתי קצת סמול טוק עם השותפה וניסיתי להשאיר רושם חיובי כי ידעתי שישנה עוד רשימה ארוכה של מתעניינים. ביקשתי שתסמן אותי במומלצים שלה וסיפרתי שאני ממש חמודה ואחלה. היוצאת אמרה שהיא תעדכן לגבי ההמשך כתלות בעדכונים שתקבל בנוגע לדירה שהיא עצמה אומרת לחתום עליה ויתכן ותמכור חלק מהריהוט. חוקי המשחק ברורים לי והבעתי את נכונותי לרכוש מה שתשאיר.
סה"כ הכל היה נראה במצב טוב, ובכל מקרה רכישה והעברה של ציוד עולה לא מעט כסף.

יומיים לאחר מכן יצרתי איתה קשר בוואטספ ושאלתי האם הרשימה הועברה לבעל הבית והיא השיבה שישנם מספיק אנשים שראו ורוצים להכנס ולכן היא לא מראה יותר, אבל היא תעביר את הרשימה רק כאשר היא תסגור חוזה חדש בעצמה. היא הבטיחה לעדכן.

ארבעה ימים לאחר מכן, ממש בסופו של סייקל קיבלתי הודעה מדודה שלי. היא יוצאת עם הבנות שלה ליום כיף בשוק הכרמל ולים ושאלה אם אני רוצה להצטרף. אמנם הייתי אחרי לילה ללא שינה אבל ברור, למה לא.
אז חזרת לדירה להתארגן והן אספו אותי.
בדרך חזרה סיפרתי לדודה קצת על הסיפור עם הדירה ועל ההתלבטות שלי - מצד אחד אני רוצה להשאר בתודעה של היוצאת כדי שיהיה לי סיכוי ומצד שני אני לא רוצה להיות קרציה.
תכתבי לה "סבתא שלי באה לי בחלום ואמרה לי שאקבל את הדירה" כשהפסקתי לצחוק היא חייכה אלי ואמרה שככה בטוח יזכרו אותי. הסכמתי ושלחתי הודעה דומה (על סבתא רבא עליה השלום, בכל זאת שתי הסבתות היקרות שלי עוד בחיים).
"נחכה ונראה" היא כתבה "נקווה שהיא צדקה".

למחרת היום כבר היה עדכון - היא עומדת לסגור חוזה ולאחר מכן תעביר לבעל הדירה את הפרטים שלי. כמו כן, היא וידאה שארכוש ארון, בסיס מיטה שולחן וכסאות במטבח ב1500 ש"ח.
בהמשך עדכנה שסיפרה לבעל הדירה שיש הרבה מתעניינים אך המליצה עלי. היא העבירה לי את המספר שלו ואמרה שהוא ביקש שאתקשר מחר. תמונת הפרופיל בוואטספ שלו גילתה לי שמדובר בבחור צעיר מכפי שציפיתי, סביב גיל ה30 המאוחר או 40.
ביקשתי לבוא לראות את הדירה שוב באותו היום או למחרת אבל השעה כבר התאחרה והיא אמרה שתחזור רק בעשר ולמחרת היא לא תהיה כל היום. 
"הסרטון שצילמת לא מספיק?" היא שאלה והצליחה קצת להרגיז אותי. לא הכל יצא מספיק ברור בסרטון ובעיקר רציתי למדוד כמה דברים ולשאול כמה דברים שלא היו ברורים לי בנוגע לחשבונות.
אז דיברנו בטלפון. היא ענתה לי בנוגע לחשבונות ואמרה שתצלם לי כמה דברים. בין היתר אמרה שסיפרה לבעל הדירה שהיא יוצאת בגלל הקורונה כשבפועל יש לה סיבות אחרות. היא ביקשה שלא אספר לבעל הדירה.

מערכה שניה - בעל הבית הסטלן

כל אותו הלילה הבטתי שוב ושוב בסרטון שצילמתי בדירה וניסיתי להבין איזה רהיטים אצטרך, מה נכנס איפה ועשיתי סקר שוק על מה שחסר. אמנם הדירה הזאת במחיר סביר (זהה למה שאני משלמת עכשיו עם שותפה) אבל רכישת ציוד משלים תייקר את ההרפתקאה בסופו של דבר.

למחרת, בשעה אחת וחצי בצהריים התקשרתי לבעל הבית. הוא אמר שהוא לא זמין כרגע לשיחה ושאל אם יוכל לחזור אלי עוד שעה. אחלה.
הייתי באמצע סשן נקיונות בדירה וחשבתי שאמתין לשיחה איתו לפני שאתחיל בספונג'ה, לא רציתי להתקע כשהרצפה רטובה וכל הרהיטים מורמים ואין איפה לשבת. אחרי שהמתנתי והתעכבתי הבנתי שהוא לא יתקשר "תוך שעה" אז סיימתי לנקות ולשטוף ואפילו הרצפה סיימה להתייבש.
בשש וחצי בערב היוצאת שאלה אם דיברתי איתו. סיפרתי לו שניסיתי ושהוא כנראה שכח ושכבר שלחתי לו תזכורת.
"כן שכחתי" הוא הודה ושאל אם אהיה פנויה ב20:00. כן, יאללה, בוא נתקתק את זה כבר.

בשעה שמונה כשדיברנו קיבלתי את הרושם שמדובר בבחור לא מאד מחובר.
כמעט כל שאלה שהייתה לי בנוגע לסידור של החשבונות הוא לא זכר ואמר שצריך לראות מה כתב בחוזה. 
למשל, שאלתי על החלק של הדירה המתפנה בארנונה, כי הסכום שהיוצאת סיפרה לי עליו נראה לי גבוה ביחס לגודל.
"הדירות לא זהות בגודל, השוכרת השניה משלמת יותר. לדעתי... אני צריך לעבור על החוזה ולראות אבל לדעתי זה יוצא משהו כמו 60% ו40%".
"מכמה?"
"60% ו-40% זה סה"כ החשבון"
"כן... אבל מכמה? 40% מאלף ש"ח או ממאתיים? מה הסכום הכולל לתשלום?"
"אז אמרתי דירה א' היא 60% ודירה ב' היא 40%"
"אוקי..........וכמה יוצא לשלם?"

רק אז הוא אמר לי את הסכום הכולל של הדירה ושלח אותי לעשות את החישוב לבד. מעבר לזה, המילה "קול" (cool) חזרה כמה וכמה פעמים בקטע מעצבן. או שאולי עדיין שרויה בעצבים מהשיעור באחוזים?
בכל אופן, ביקשתי שישלח לי את החוזה כדי שאעבור עליו. קול.
הפלא ופלא - הוא לא שלח.

היום בבוקר ביקשתי ממנו שוב את החוזה והפעם קיבלתי אותו בזמן שהכנתי קפה וקערת פירות. חשבתי שאשב במרפסת ואעבור על הפרטים בנחת.

מערכה שלישית - היוצאת כלבה.

אתמול בשעה שבע בערב, כלומר, עוד לפני שדיברתי עם בעל הדירה, היוצאת שלחה לי הודעה:
"תשמעי, דיברתי עכשיו עם בעלת הדירה ואני צריכה לצאת עד ה23 לחודש. את יכולה לעמוד בזה או שאדבר עם מישהו אחר?"

ידוע הרי שלשותפים יוצאים יש כח אחד על אלה המבקשים להכנס והוא הפרטים של בעל הדירה.
בחסות הנשק הזה, הם ינסו למכור ריהוט שרכשו, יעשו לך פרצופים מתנשאים וירגישו עצמם מורמים מעם באופן כללי. התופעה מורגשת בעיקר בתל אביב והמשחקים המטומטמים האלה הם בין הסיבות העיקריות שהפסקתי לחפש שם.
כעת, יש לי את הפרטים של בעל הדירה אז בתכלס אני יכולה להתקדם איתו בלי קשר אליה. חשבתי שאקבל את החוזה עוד באותו הלילה ואם הוא סביר, אנסה לסגור איתה איכשהו את הפינה.
אבל לא קיבלתי את החוזה אתמול.

ולכן היום, בערך עשר דקות אחרי שסיימתי לקרוא אותו, היא כתבה לי שוב "היי, את לא מגיבה, אני מעבירה את הדירה למישהו אחר. יום נעים".

מה בעצם הבעיה שלי עם ה23? אולי בכלל אין לי בעיה. העניין הוא שהבטחתי לשותפה הנוכחית שאתן לה מספיק זמן מראש לפרסם את החדר שלי ולמצוא מחליף. אם אצא ללא מחליף, אהיה מחוייבת עדיין לחוזה הנוכחי ואאלץ לשלם על שתי דירות.
גם זה אולי לא מאוד נורא כל עוד זה מוגבל מאוד בזמן, אבל אין ודאות שכך יקרה ובפועל אני עלולה למצוא את עצמי משלמת שכירות נוספת מה23 לחודש ועד סוף ספטמבר, בו נגמר חוזה. מה גם, שבשלב הזה בעל הדירה הצליח להרגיז אותי ולגבי היוצאת... ממש ניסיתי לשמור על קור רוחי אחרי ההודעה הזאת.
זו לא הדירה שלך, לי יש את הפרטים של בעל הבית ואנחנו בתקשורת. מי את בכלל ש"תעבירי את הדירה" למישהו אחר?
הרי בנקודה זו, אני יכולה לחתום עם בעל הדירה ולהגיד לך ללכת לחפש ותדחפי גם את הריהוט שלך לאת-יודעת-איפה, לא התחייבתי בשום חוזה לקנות אותו.

בשלב זה ניסיתי לקחת כמה נשימות עמוקות ולחשוב איך ליישם את המנטרה " תהיה חכם לא צודק", תוך כדי שאני מבררת עם עצמי האם הדירה שווה את העצבים שלי.
שאלתי אותה אם תתכן גמישות במועד עזיבתה, היא ענתה שלא למרות שגם היא הייתה מעדיפה את סוף החודש.
"את יכולה לקחת את הדירה בתאריך הזה ולהכנס באיזי איך שיסתדר לך עד סוף החודש. עדכנתי מראש שאני תלויה בדירה השניה" היא הציעה. חשתי בשטח אפור ולכן מיהרתי להבהיר שאין לי שום בעיה שתצא לפני סוף החודש אלא שאני אשלם שכירות רק ממועד המעבר בפועל.
לאחר דין ודברים סגרנו את זה כרגע בכך שאחזיר לה תשובה יותר מאוחר היום כי אני רוצה לצאת פיירית עם השותפה הנוכחית ולכן צריכה לעדכן אותה במתרחש.
"אני אחכה לך טיפה אבל אל תמשכי את זה יותר מדי"
כלבה. מאוד מתחשק לי לסגור הכל מאחורי גבה ושתלך לחפש את החברים שלה.


מה אתם הייתם עושים? האם מעט עצבים שווים דירה לבד? או שגם סטלניותו של בעל הדירה אמורה להוות לי נורת אזהרה?

עריכה:
את ההודעה "אני אחכה לך טיפה..." וכו' היא שלחה לי ב10:21.
עכשיו 11:59 והיא כבר שלחה "יש עדכון?" 😠😠😠