שבוע שעבר, דקות אחרי שסיימתי סייקל, התקשרה השותפה שמעבר לקיר ושאלה איפה אני ומתי אני חוזרת.
היא אף פעם לא מתקשרת. בפעמים הנדירות בהן היינו בקשר, שוחחנו בהודעות.
מסתבר שמישהו דיווח על הדירה המחולקת שלנו וכך היא מצאה בבוקר שוטר, פקח עירייה, מנעולן ואדם נוסף ששכחתי את תפקידו מחכים לנו שנראה להם את הדירה. את החלק שלה היא הראתה אבל הפקח הנחמד שעלה אחריה לשיחה הסביר לי בחביבות את המצב ואמר שלמרות שיש בידו צו בית משפט שמאפשר להם לפרוץ פנימה, הם מעדיפים שאגיע ואעשה את זה מרצוני. מזל שהייתי אחרי משמרת לילה ובדרך הביתה.
לונג סטורי שורט, מיהרתי, הזעתי, הגעתי והכנסתי אותם פנימה. הם צילמו את הדירה והסבירו שהם עומדים לפעול נגד בעל הנכס אבל אולי שגם שתינו צפויות להקרא לחקירה באגף תכנון ובניה של העירייה. סיפרתי לו שהחוזה שלי נגמר בסוף אוגוסט ושאלתי למה עלי לצפות בהמשך, הוא אמר שבמקומי הוא היה מחפש מקום אחר. החוזה של השותפה שמעבר לקיר נגמר כבר בסוף יוני, אבל בעל הדירה הוא כזה עפיפון, שהם לא נפגשו מאז והיא מעבירה לו מדי חודש תשלום ללא חוזה.
כלומר, גם היא פנויה להתחפף.
כלומר, גם היא פנויה להתחפף.
כשסיפרנו לבעל הדירה את מה שארע הוא היה נשמע מפוחד ובשוק והתחיל לתרץ ב-"אבל ככה קניתי את הדירה מחולקת" (ובהמשך אמר לשותפה שבמקור היא היית מחולקת לשלוש!)
ואני, למרות כאב הראש הצפוי בחיפוש דירה בהתראה קצרה כל כך, שמחתי.
בעל הבית הזה, על אף שהוא נחמד ברמה האישית, הראה קמצנות מרגיזה. כשהייתה לי נזילה בברז במטבח, הבאתי אינסטלטור בידיעתו. וכשהתבר שצריך להחליף ברז, הוא הציע שהכי זול יהיה אם אקנה בעצמי ברז בחנות קרובה והוא מעריך את הרכישה ב250 ש"ח, בעל הדירה אישר אבל אח"כ קיטר כאשר הברז הכי זול בחנות עלה 270 ש"ח. כאשר הברז הותקן והתברר שגם צינור הכניסה מתחת לכיור דולף מעט הוא התרגז וכמעט ויתר כל התיקון עד שהסברתי לו בסבלנות והגיון שעם הזמן הדליפה הזאת תהרוס לו גם את הארון במטבח וזה יעלה לו הרבה יותר מהעלות הנוספת והבלתי נתפשת של מאתיים ש"ח.
שלא לדבר על זה שהוא ניסה בשיטת מצליח להעלות את שכר הדירה לקראת חידוש חוזה אך כאשר שלחתי לו צילום של הסעיף שאומר שיש לי זכות להאריך את החוזה לשנה נוספת באותם התנאים, הוא התקפל ואמר שהפעם לא נעלה אבל בשנה הבאה "נצטרך לעשות איזשהו שינוי". ממש ניסה לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה.
ואני, למרות כאב הראש הצפוי בחיפוש דירה בהתראה קצרה כל כך, שמחתי.
בעל הבית הזה, על אף שהוא נחמד ברמה האישית, הראה קמצנות מרגיזה. כשהייתה לי נזילה בברז במטבח, הבאתי אינסטלטור בידיעתו. וכשהתבר שצריך להחליף ברז, הוא הציע שהכי זול יהיה אם אקנה בעצמי ברז בחנות קרובה והוא מעריך את הרכישה ב250 ש"ח, בעל הדירה אישר אבל אח"כ קיטר כאשר הברז הכי זול בחנות עלה 270 ש"ח. כאשר הברז הותקן והתברר שגם צינור הכניסה מתחת לכיור דולף מעט הוא התרגז וכמעט ויתר כל התיקון עד שהסברתי לו בסבלנות והגיון שעם הזמן הדליפה הזאת תהרוס לו גם את הארון במטבח וזה יעלה לו הרבה יותר מהעלות הנוספת והבלתי נתפשת של מאתיים ש"ח.
שלא לדבר על זה שהוא ניסה בשיטת מצליח להעלות את שכר הדירה לקראת חידוש חוזה אך כאשר שלחתי לו צילום של הסעיף שאומר שיש לי זכות להאריך את החוזה לשנה נוספת באותם התנאים, הוא התקפל ואמר שהפעם לא נעלה אבל בשנה הבאה "נצטרך לעשות איזשהו שינוי". ממש ניסה לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה.
עבורי, האירוע הזה היווה קריאת השכמה. כבר זמן מה שאני לא מאוד מרוצה מהדירה. היא חנוקה מאוד בקיץ, יש עדיין את הדבורים בחוץ שנמשכות לאור בלילה ודליפונת במטבח כאשר יורד גשם. כמעט וחתמתי שנה נוספת נטו כדי לא להכנס לכאב ראש של חיפוש נוסף אבל כנראה שהייתי צריכה את הבעיטה הזאת שתעיר אותי ותכריח אותי לחפש משהו יותר נח, גם אם זה כמעט בודאות יעלה את השכירות בצורה משמעותית.
ואז חשבתי מחוץ לקופסה- אולי אציע לאחותי שצעירה ממני בשנה אך עדיין גרה עם ההורים לגור איתי?
ככה, נוכל להכנס לדירה במקוםלהכנס לנישה בתוך דירה עם שותפה בכלת שריטות לא ידועות, ולה תהיה יציאה מרוככת מהבית.
כל בני המשפחה ששיתפתי אותם, חשבו שזה רעיון טוב... חוץ ממנה. לא יודעת כמה מזה זה הרצון לחסוך לקניית דירה, החשש לצאת ממקום מוכר או הפחד שנכנס שתינו לויכוחים מיותרים ואולי הכל יחד ובכל זאת, היא הראתה שביב של נכונות להקשיב. לכן שלחתי לה כמה מודעות שעמדו בקריטריונים שידעתי שחשובים לה, אבל היא לא הגיבה חזרה.
ביום חמישי אחרי שתיקה רועמת ומרגיזה מצדה הרמתי אליה טלפון בשביל לשאול אם יש טעם שאמשיך לשלוח והיא אמרה שכנראה שלא... ואז שינתה נושא וסיפרה שבליל אמש סבתא נפלה, איבדה את הכרתה ונמצאת בבית חולים.
מאז, שלושה ימים ברצף הגענו לבקר וזה גם לא ממש ברור עד מתי היא תשאר שם.
אז בין דירה, משמרות אצל סבתא ועוד כל מיני עניינים משפחתיים, עניינים רפואיים אני צריכה לדאוג שלא אלך לעצמי לאיבוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה