אחת הדרכים הקטנות בהן אני מתמודדת עם החום והלחות הים תיכוניים, היא ע"י איסוף השיער במה שמכונה "גולגול", זה מותיר את העורף חשוף ומאפשר לו לנשום.
אך הקיץ הישראלי שהוא אינסופי כמעט, מפנה לפעמים את מקומו לניחוחות של סתיו בהן הטמפרטורה יורדת ומותירה את הסביבה נעימה ובלתי דביקה. זה בערך הזמן בו אני מותירה לשיערי להיות טבעי ופזור.
וכמו בכל פעם שעונה הזו מגיעה, אחרי חודשים ארוכים עם פריזורה הדוקה כשל רקדנית בלט, האנשים שסביבי מופתעים לגלות שהפקעת הקטנה הזו למעשה מורכבת מפרא שאורכו מגיע עד הישבן (ואני לא בחורה נמוכה) וגם אני, שמחה להביט במראה ולראות בה את עצמי, כמו שאני באמת.
התקופה הזאת שוב כאן, הגיע הזמן לשחרר.
בלוגהה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה