מזל שמצאתי לי חדרון פנוי בעבודה כי השיחה התארכה למעלה משעה ובה גם הסברתי לה על שנעלבתי (היא מצדה לא הופתעה והסכימה שזה היה די חסר רגישות מצדה לומר שאין זמן גם למשחק שלי, כביכול ביום ההולדת שלי) וגם הוצאתי עוד כמה דברים על הדרך שהציקו לי כבר הרבה זמן ושבגינם לא הגעתי לימי שישי אצלם בחודשיים ומשהו האחרונים.
היא הקשיבה, הבינה, נתנה לי לפרוק את כל הסחי שהיה בי וזה הרגיש כל כך הרבה יותר טוב. אני לא בטוחה שהבנתי בעצמי כמה הייתי צריכה להוציא מולה את הנושאים האלה. הטישו נגמר לי הרבה יותר מהר משציפיתי.
היא מצדה, הצביעה על הדאגה שלה מכך שאני תקועה (מילים שלי) בנושא העבודה והזוגיות ועל איך שבמבט מבחוץ, נראה לה שגובים ממני מחירים כבדים.
במהלך אותו היום גם צ'ץ' ניסה לתפוס אותי, ושלח לי כמה הודעות בהן ניסה למצוא תאריך שמתאים לי אחרי שובי כדי שנחגוג לי כמו שצריך יחד עם אחיותי, הדודים וחברים נוספים. האמת היא, שזה היה לפני שפרקתי עם הדודה ופשוט לא היה לי מצב רוח לחגיגות. הוא בכל זאת ניסה להתעקש וביקש שנדבר טלפונית בהמשך.
השיחה אכן התרחשה בלילה והיא נמשכה שעתיים (!).
הוא חזר במידת מה על הדברים שהדודה אמרה אבל בצורה האופיינית לו.
בתמצות,
הוא הזכיר לי שהוא מכיר אותי מגיל אפס ושגדלנו יחד. "אף אחד בעולם הזה לא יכול להגיד לי מי זאת גהה האמיתית... גהה הייתה ילדה עם אש, שרצה דרך קירות" והיום לדבריו, אני נראית "מאוד מאוד עצובה".
הוא ביקש רשות לדבר בצורה ישירה גם על נושאים לא נעימים וכשאישרתי, הוא אמר שהוא חושב שאם מיציתי את מקום העבודה שלי כמו שאמרתי בעבר, ואם מוסיפים לכך את המשמרות וסופי השבוע שלא טבעיים ובריאים, אולי כדאי לי לעזוב ואמר שאוכל לעמוד בכמה חודשים של אי ודאות תעסוקתית בהם אוכל אולי למצוא כיוון בריא יותר.
מעבר לזה, גם הוא דיבר באריכות על פיץ ועלי ולא הסתיר שלדעתו הקשר שלנו רק מקשה ויקשה עלי.
זוגיות ונישואים הם תמיד עניין מורכב. אם מוסיפים לזה פערי שפה, תרבות, מנטליות ורצונות (מי עובר לאן, מתי חוזרים ארצה לבסוף) זה פשוט קשה הרבה יותר.
הוא הציע לי לחשוב היטב האם אני רוצה חתונה כדת משה וישראל או לא. הוא גם החווה את דעתו בכך שאם אורח חיים יהודי חשוב לי ברמה כלשהי, זה יהיה חלקי מאוד עם בן זוג שאיננו כזה ושריבוי דתות/תרבויות לבסוף מסתיימות בכך שהילדים אין להם באמת אף אחת מהן.
למרות דעתו הדי נחרצת בכיוון מאוד מסויים, הוא כן סיים במה שאפשר לתמצת כ- תחשבי על זה טוב ותפעלי לפי זה, אל תתקעי במקום כי זה רק מוביל למקומות לא בריאים לי וכעל שהזמן מצקדם זה הופך לקשה יותר.
לבסוף, הוא התנצל אם השיחה גורמת לי לכעוס עליו, אבל הוא העדיף להגיד לי את הדברים, גם במחיר של כעס עליו, מאשר לא להצליח לישון בלילה מחרטה שלא דיבר בזמן.
למרות שהשיחה מצטיירת כאן כנחרצת ואולי קשה מאוד, בפועל הרגשתי שזו הייתה שיחה טובה.
יום למחרת, ביום הולדתי הלועזי, הייתי בסדנה שהזכרתי כאן בעבר.
במהלכה עשינו משימה קטנה בה נתבקשנו לכתוב עשרה דברים טובים על המהות שלנו. לא מעשים, אלא משהו שמאפיין אותנו.
בהתחלה לא הצלחתי לכתוב כלום, אבל לאט לאט זה נפתח לי. כשישבנו בקבוצות קטנות ושיתפנו כל אחת את רשימתה, אחת הבנות אמרה לי ששלי מצאה חם בעיניה- בעוד שהיא עצמה ואחרות הלכו לכיוון של "אני אדם טוב" "יש בי גוונים", "אני רגישה" וכו' אני כתבתי דברים אחרים כמו "אני אדם סקרן" "אני עקשנית בלמידה" "יש לי חוש הומור" "אני הרפתקנית".
לאחר מחשבה רבה הצלחתי לכתוב רק שמונה סעיפים, אבל השארתי מקום לשני דברים נוספים שיעלו אולי בעבודה עצמית בהמשך.
המשימה הזאת מצאה חן בעיני, כי בשיחה עם הדודה היה רגע שבו אמרתי לה שאנימ לא אוהבת את עצמי והנה, בכל זאת הצלחתי למצוא משהו חיובי עמוק בפנים.
כשסיימנו, קיבלתי ברכת מזל טוב מחבר טוב שעבד איתי איזו תקופה, אחד כזה שראיתי בו סוג של אח קטן ושעזב לפני כחצי שנה.
די מהר עברנו לטלפון לשיחה ארוכה אחרי שהבעתי עניין במסלול הלימודים והתעסוקה שהוא בחר לעצמו בחודשים האחרונים. הוא שמח לספר לי ולהרחיב ואני שמחתי לשמוע ממנו ועל חוויותיו. הוא אמר שאם אני רצינית בעניין, הוא יעשה כל מהשהוא יכול כדי לעזור לי להכנס לתחום גם.
איזה תזמון מעניין.
כעת אני בנתב"ג, מחכה שתתחיל העליה למטוס. השדה עמוס לעייפה, כך שאני לא יודעת איך חשבתי שאוכל לתפוס לי שולחן פנוי וללמוד קצת. אולי על המטוס עצמו אצפה קצת בהקלטות ואתרגל.
מאחלת לעצמי נסיעה טובה לארץ השיכורים, הביקור הזה עומד להיות מעניין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה