יום שבת, 26 בנובמבר 2022

חופשים

עוד שעה אתחיל להעביר את סיכום פעילויות הלילה למשמרת הנכנסת. מיד אחרי זה אניח את הלפטופ ותיק הגב הגדול בלוקר ואגש עם תיק הגב הקטן והטרולי למונית שתסיע אותי אל המושב בו ידידי החנון גר. 
אצל החנון אבלה כמה שעות, אולי בנימנום ואז יקפיצו את שנינו לשדה התעופה. 
בשעת הלילה שננחת בפריז נקח תחב"צ ונפגוש את פיץ במלון.
צפויים לשלושתנו כמה ימים מעניינים של הופעה של אבנסנס, שהיא הסיבה הראשונית להגעתנו, קצת שווקי חג מולד ואולי דיסנילנד. מעולם לא נסעתי בחברותא כזאת, עם בן זוג וידיד, אני מקווה שהכל יזרום על מי מנוחות ושיהיה נעים ונח לכל המשתתפים.

עוד בגזרת חופשים- מקום העבודה שלי מנסה לחסוך עכשיו בהוצאות. בחודשים האחרונים רצו פרוייקטים רבים של התייעלות ולאחרונה חרב הקיצוצים התנופפה לה גם לכיוון ההוצאה הזו שנקראת כח אדם, מה שהכניס את המנהלים לדילמה.
מצד אחד, צריך להפחית בהוצאות, מה שלרוב אומר פיטורים אך מצד שני יש פה מפעל נוסף בהקמה וברור שעוד מעט יצטרכו להגדיל בהרבה את כח האדם כדי לאייש אותו. הפתרון שנמצא- להציע לעובדים להתנדב לחל"תים בתקופת הרבעון הבא בשני מסלולים אפשריים- או למספר ימים בודדים/ קיצוץ בשעות המשמרת או לתקופה של כמה שבועות ברצף. למנהל שלי אסור באופן רשמי לשכנע או להניע אף עובד אבל ברור שהעדיף שכל אחד יקח יום או יומיים וזהו, למרות שחלקנו פנטזנו על תקופות ממושכות יותר.
במקרה של פיץ ושלי, התלהבתי מיד והצעתי שנקח שנינו חל"ת ארוך ונצא לטיול בהודו או דרום אמריקה. הוא, שלשם שינוי הביע את הצד היותר שקול כלכלית, אמר שבתקופת אינפלציה לדעתו זה לא כדאי. כינסנו ישיבה בסקייפ עם חטיפים ובירה ובסופה החלטנו שכל אחד מאיתנו יקח חודש חופש ויסע לבלות במדינתו של השני. התכנון הכללי הוא שהוא יגיע לכאן קודם ואולי זו תהיה הזדמנות טוב עבורו להכנס לקורס עברית אינטנסיבי ומאוחר יותר אני אטוס אליו כאשר תהיה לי הזדמנות להתאוורר קצת או להשקיע יותר בכל מיני פרוייקטים שרציתי והזנחתי וגם זה יתן לשנינו הזדמנות לגשת למשרד עורכי דין מקומי ולהבין את כל הבירוקרטיה הדרושה עבור מעבר אפשרי שלי לשם.
המנהל שלי כאמור לא התלהב לאבד אותי לחודש אבל סיפרתי לו שיהיה פה פן בירוקרטי עבורנו. יש מצב שהוא הסכים כי הבין שאני עומדת לחזור משם נשואה 😅

היום הייתי צריכה לבקש את הבקשה במערכת היעודית והאמת היא שקיבלתי קצת פיק ברכיים.
אני יודעת שזה אידיוטי כי יש לי חסכונות וחודש אחד ללא משכורת לא יהרוג אותי אבל איכשהו המחשבה על זה בכל זאת מלחיצה אותי. אני מניחה שזה נובע מהחינוך שקיבלתי בבית שמקדש את הצורך ביציבות והכנסה קבועה בכל מחיר. שיתפתי את חששותי עם פיץ שמעט התקשה להבין את התגובה שלי, אבל לבסוף הרגיע אותי. לבסוף, הגשתי בקשה וגם זה למרות שהמנהל מנסה להוריד אותי מזה או לגרום לי לקחת תקופה קצרה יותר. אני מניחה שזה לא טובה, התלוננתי פה מספיק על הלחץ והקושי אז אולי אוורור כזה יעשה לי טוב. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה