אחרי שהרוחות נרגעו

 הפוסט האחרון נכתב בעודי טעונה מאוד ועוד לפני שהרוחות בין פיץ לביני נרגעו. 
מאז יצא לנו ללבן את העניינים, לדבר על כל החששות וכאבים שלנו ואני חושבת שאנחנו במקום טוב יותר עכשיו. מנסיוני בנושא, כל פעם שאנחנו חווים פיצוץ, המילים עוזרות לאחות את השברים בצורה זמנית בלבד, עד הפיצוץ הבא.
אבל לפחות הפעם, אני מרגישה שחבית המרמור שאני סוחבת איתי התרוקנה לפחות עד מחציתה כך שאני צופה זמן ממושך יחסית של רגיעה.

בשבועות האחרונים, כזכור, החלפנו פיץ ואני תפקידים. הפעם אני בחופש בארצו והוא זה שממשיך לעבודה כרגיל.
בתחילה היו לו כמה ימים של משמרות בוקר, בהם הייתי מתעוררת כשעתיים אחרי שהוא היה יוצא לעבודה והיה לי יום שלם לעצמי. בשעות הירה המוקדמות הייתי מבשלת שיהיה לו משהו טעים לארוחת ערב ולעבודה למחרת.
בשבועיים האחרונים הוא עובד בלילות ושגרת השינה שלי השתבשה מעט. כמוהו, אני הולכת לישון ומתעוררת מאוחרת יותר. מצד אחד, זה נחמד להיות קצת במיטה יחד, מצד שני כשאני ערה ומשועממת אני נוטה לזוז יותר מה שמחרפן אותו, והוא עייף ומסכן אחרי משמרת לילה, אז אני מתעוררת ומעסיקה את עצמי בשקט עד שהוא מתעורר ומצטרף אלי.
 
בין לבין, סיימנו לצפות יחד בעונה הראשונה של "The last of us" ממנה נהננו מאוד ועכשיו אנחנו צופים ב"The night of" שמצליחה להדביק אותנו לכורסא. חוץ מסדרות, ניסינו למצוא ערב אחד סרט לצפות בו, משהו קליל ושיהיה חדש לשנינו. נכנסנו לרשימות אינטרנטיות של "סרטי חובה" ולא ממש הצלחנו למצוא משהו שעונה על כל הקריטריונים. בסוף הוא החליט לוותר על משהו שחדש לו והציע שנצפה ב"שיר אשיר בגשם" שהוא קלאסיקה שמעולם לא הזדמן לי להנות ממנה. 
לא רק שהסרט עצמו היה מצויין (כמו שבטח כולם יודעים), זו הייתה בחירה מעניינת במיוחד כי הוא מתכתב עם העלילה של "בבילון" בו צפינו לפני חודש בקולנוע יחד עם ידידי החנון. 

פיץ נמצא בעת במשמרת לילה אחרונה לפני ימי החופש שלו. הוא הגדיל לעשות ולקח ימי חופש גם על הסייקל הבא שלו כך שלמעשה ממחר בבוקר ועד שהוא סוף התקופה שלי כאן הוא בחופש. 
בימים הקרובים כנראה שנבלה יחד ונסיים את הסדרה שהתחלנו, אולי יום כיף בעיר הבירה, אני מניחה שזה יהיה תלוי בעיקר במזג האוויר. את תחילת השבוע הבא אנחנו מתכננים לבלות בטיול של שלושה ימים בחלק אחר של המדינה ובסופו, נאסוף את אמא שלו לערב בבית מלון בעיר קרובה, בה בבוקר המחרת יש לה תור רפואי.
משם אנחנו צפויים לשוב ללילה אחרון בדירתו ובבוקר שאחרי נפרד שוב בשדה התעופה. 

ומה הלאה? 
אחרי הפוסט הקודם שהיה טעון מאוד זה קצת מוזר להגיד "דיברנו ועכשיו הדברים נראים טוב יותר", הרי עשינו את זה כבר עשרות פעמים בעבר. לא?
ובכן, ישנה התפתחות מהחודש ומשהו האחרונים שלמעשה לא סיפרתי עליה לאף אחד למעט פיץ.
ההתפתחות האחרונה היא שברקע, ישנו רילוקיישן נוסף שנרקם לו. כבר הבעתי את נכונותי להצטרף וכבר התחלתי לקבל מיילים מהעבודה וזימונים לשיחות בנושא.
נכון לעכשיו, מתישהו בין יולי ועד החגים אני צפויה לחזור למגורים בארץ השיכורים לשנה נוספת.