ככה זה כשמרגיש שהכל קורה כל כך מהר- מעבר מבגדי קיץ וכפכפי בירקנשטוק לכל מקום (בצורנ מוגזמת שהגיעה לפציעה בכף הרגל) לשכבות של בגדים, הדלקת חימום בבית ובין לבין, הכנות לחנוכה וחג המולד.
בפן הנפשי, המעבר היה לי לא פשוט.
בשנה האחרונה הרי עבדתי עם פיץ באותה המשמרת כך שסדר יומנו היה מסונכרן-
הולכים לישון יחד בלילה או בבוקר כתלות במשמרות וסדר יום חופשי יותר בימי החופש המשותפים. פתאום, נאלצנו למצוא פתרונות למצב חדש בו פיץ עושה משמרת לילה לבד ואני אמורה להתאים את עצמי אליו כדי לא להפריע את שנתו המשובשת.
בהתחלה חשבנו שאני אלך לישון מוקדם והוא פשוט יעיר אותי כשהוא חוזר הביתה סביב השעה שמונה, אבל עד מהרה הבנו שלא תמיד זה פתרון מוצלח.
לפעמים אני לא ישנה מוקדם מספיק כדי להתעורר בזמן ובכל מקרה בחושך ובקור של השעות האלה גם אין חשק, וזה בלי להזכיר את זה שלפעמים פיץ מצליח לשוב הביתה שעה מוקדם יותר.
אפשרות נוספת שמתגבשת לאחרונה היא שפשןט אשן בחדר השינה הנוסף שלנו. אולי נמצא פתרונות יצירתיים אחרים, או שאצליח סופסוף, אחרי כמעט שלוש עשרה שנה של משמרות, לסגל לעצמי סדר יום נורמלי של שינה ויקיצה בשעה סבירה ואז באמת לא תהיה לנו בעיה.
עניין נוסף שהעסיק אותי בשבועות הראשונים למעבר הוא סידור הבית.
אל הדירה בה אנו מתגוררים כיום, פיץ עבר לקראת חזרתי ארצה בפעם הראשונה, כלומר אי אז בשנת 2017.
בשנה האחרונה, פיץ כזכור עבר לגור איתי בדירה שקיבלתי ברילוקיישן מאחר והיא במרחק חמש דקות מהעבודה וכי לא שילמתי בה חשבונות.
בתקופה הזאת, הדירה שלו עמדה שוממה רוב הזמן למעט ביקורים פה ושם לראות שהכל בסדר או שעצרנו בה לעתים כשנסענו לבקר את אמו והיינו צריכים הפסקת שירותים.
בתקופה הזאת שאלתי אותו לא פעם למה הוא עדיין מחזיק בדירה הזאת, האם לא חבל על תשלום שכר הדירה, אבל הוא חשב שזה כדאי בסביבה של שוק שכירות קשוח ומשימות רילוקיישן נוטות להסתיים באופן בלתי צפוי, כמו שקרה לו בעבר בנסיעה שהסתיימה בהתראה של שבועיים.
היום כמובן שנינו שמחים על ההחלטה הזו.
כשהגעתי לדירה, עוד לפני שלב הסדר והנקיון ממש, הייתי צריכה להכניס אליה היגיון.
דוגמה אחת לכך, היא שידות הצד של חדר השינה.
אחת הייתה במקומה הטבעי והשניה עמדה באמצע המסדרון קרוב לחדר האמבטיה עליה פיץ הניח מוצרי טואלטיקה. הודעתי לפיץ חגיגית שהשידה הזאת באמצע המסדרון מעצבנת אותי ממש ושאני עומדת להזיז אותה לצד השני של המיטה. בהתחלה הוא התעקש ואמר שהוא לא צריך שידת צד ושאני יכולה לקחת את זאת הקיימת.
ומה עם הדברים שלך? שאלתי.
אשים אותם על הרצפה. חוסר הגיון, כבר אמרתי? 🤦♀️
דוגמה נוספת היא ניצול חללים.
הדירה בנויה כשתי קומות, כך שמתחת למדרגות ישנו חלל קטן שניתן לנצל לאחסון. כשנכנסתי לדירה, החלק הרחוק והנמוך של חלל האחסון הכיל דברים שהיו בדירה כבר כשפיץ נכנס אליה ולכן הוא לא זרק אותם, ובחלק הגבוה יותר עמדו בערבוביה מטאטא, כלי מטבח חסרי שימוש, שידת קש מכוערת למראה ופרטים רנדומליים אחרים שעמדו שם והעלו אבק.
חשבתי לעצמי שחבל שחלל כזה לא מנוצל בצורה שימושית יותר ולכן החלטתי לרוקן אותו לחלוטין ולראות מה נמצא שם.
לונג סטורי שורט- חלק מהדברים שנותרו בדירה הם בבירור שבורים וחסרי שימוש ולכן נזרקו. פריטים אחרים שבהם ברור שלא נשתמש, הועלו לעליית הגג הקטנה שלא ידעתי שיש לנו.
כעת, היה לנו החופש לסדר את החלל בצורה שנכונה לנו- מזוודות בקצה הרחוק, מתקן גדול לאחסון נעליים במקום נגיש, מטאטא ושואב אבק ואפילו כלי עבודה, מחבטי גולף (אל תשאלו) ותיקים.
אחרי שנים שהנקודה הזאת בבית הייתה מוזנחת ונטולת שימוש, היא הפכה לחלל נהדר ושימושי כל כך, שפתאום היה אפילו הגיוני להחליף שם את הנורה שנשרפה כמה שנים לפני כן.
גם המטבח עבר לא מעט שינויים אחרי שהחלטתי שאנחנו צריכים לנצל אותו בצורה מיטבית בהתאם לשעות הרבות שאני מתכננת לבלות שם.
התמורות שחלו בו כללו מוצרי מזון שזזו, המיקרו שעבר דירה, חומרי ניקוי שעברו לארון פינתי, מכונת קפה יד שניה וקפסולות שנרכשו, שני פחי מיחזור ופח קטן לקומפוסט שנוספו ומדף אחר שהיה חסר באחד הארונות נוסף בעזרת רעיון ויישום יצירתיים של שנינו, וכך הרווחנו אפילו מזווה קטן.
תמיד שמח במטבח שלנו, כמאמר השיר.
כמו שודאי הבנתם עד כה הייתי צריכה לסדר את כל הדירה בצורה כזו ששנינו נרגיש בה בבית. למזלי, פיץ נתן לי יד די חופשית עם השינויים המתהווים ושיתף פעולה עם קניות שנצטרכנו להן, חפצים שלו שפתאום עברו לחדר או מדף אחר ובת זוג שהחליטה שהבגדים שלו מקופלים בצורה שגויה!
עכשיו כשאנחנו אחרי החגים ואל תוך 2025, אנו לגמרי עם המבט קדימה.
בין כל הנקיונות והסידורים, הצלחנו לארגן לי גם פינה קטנה ונוחה לשבת בב עם הלפטופ (להלן "המשרד") בה אנו מבלה לא מעט לאחרונה בענייני בירוקרטיה שנוגעים להשארותי כאן, קצוות שנותרו מעבודתי הקודמת ו-וובינרים בנושא יעוץ תעסוקתי שקיבלנו כחלק מחבילת הפרישה מהמעסיק לשעבר.
היה לי לא מעט זמן להתרגל לשינוי, לסדר, להתרגל ולעבור את החגים. עכשיו הגיע הזמן להתחיל לבנות את עצמי מחדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה