יום חמישי, 3 ביולי 2025

מהזמן האחרון

המערכה מול איראן הסתיימה נכון לעכשיו ואני יכולתי לנשום לרווחה ולהתנתק קצת מהפאניקה שאתרי החדשות עוררו בי בשבוע ומשהו האלה. 
החזרה לשגרה, שרבים התלוננו שהייתה חדה מדי וקיצונית, התקיימה גם במישור האקטואלי, כאשר שניה אחרי שהפסקת האש נכפתה עלינו מצד טראמפ, כל הידיעות חזרו להיות מעוררות בחילה כמו פעם.

שוב דיבור על חוק הפטור לחרדים, כאילו לא יצאנו הרגע ממערכה קצרה אך הרסנית, בזמן שזו בעזה טרם הסתיימה והמילואימניקים ומשפחותיהם נשחקים לאבקה. 

שוב נזכרנו שראש הממשלה שלנו מבלה יותר מדי זמן בבתי משפט בדאגה לתחת של עצמו במקום לבנות ולשקם את החברה והמדינה הפצועה שלנו.

ושוב חברי הממשלה ניערו את האבק מהצעות חוק שקשורות לסגירת חטיבת החדשות בתאגיד,  הכפפת כלי התקשורת לממשלה וצ'יפורים לערוץ 14.
כחובבת אירוויזיון, אציין בהערת אגב שבימים אלה נערכים דיונים באיגוד השידור האירופי בשאלה האם ישראל תורשה להשתתף בתחרות בשנה הבאה, כאשר מספר מדינות מובילות את המהלך נגדנו. אם לא תהיה חטיבת חדשות בתאגיד לא נעמוד בתנאים להשתתפות בלי קשר למה שאיסלנד וספרד חושבות עלינו. זו רק עוד דוגמה קטנה לזה שהרס מבפנים מסוכן לנו יותר מכל אויב חיצוני. 

טוב, לא באתי לפה רק להתלונן אלא גם לשתף בחיובי.

בתחילת השבוע נסענו לאמא של פיץ לכמה ימים.
פגשנו שם את אחות של פיץ, שנמצאת בהריון מתקדם ושחזרה לגור איתה לחודשים הקרובים. 
היה נחמד להתעדכן עם שתיהן ולראות את הטנספורמציה שהחדר של האחות עבר, מחדר של הטינאייג'רית שהיא הייתה לפני שעזבה את הבית, לחדר שמצפה לתינוק/ת. 
בגלל שהיא לקראת הסוף וכבר מתקשה בכל מיני משימות היא ביקשה את עזרתנו בכמה דברים ונענו בחפץ לב.

ניסינו להרכיב לה שידה שהגיעה ללא הוראות. חשבנו שזה יהיה פשוט אבל נתקענו ובשלב מסויים כמעט הרמנו ידיים.
למזלנו, הצלחתי למצוא אתר גרמני כלשהו שמוכר את אותה השידה ובו היה קובץ PDF עם הוראות.
מזל שהם מסודרים, היקים האלה!

מעבר לזה, עזרנו לה להחליף נורה בתוך אהיל מקסים בצורת בלון זפלין וביום למחרת הדבקנו מדבקת קיר ענקית בצורת שועל מול ירח מלא.
היא הראתה לנו גם את המיטה הקטנה, טיטולים ובגדים מתוקים שמחכים שיעשה בהם שימוש.
אחותו בחרה שלא לספר אם יש לה בן או בת, אבל כששאלנו אותה על שמות, היה נראה שיש לה יותר רעיונות לשמות לבנים מאשר לבנות, בנוסף, הבגדים אמנם היו בצבעים ניטרליים, אבל יש להם תחושה קצת יותר "בנית". נו, נחכה ונראה. 

הצעתי לאחות את עזרתי לקראת הלידה אבל ככל הנראה הגיסה (אשתו של האח) תגיע ותלווה בלידה. הבחירה הזאת הגיונית בעיני מאוד, הגיסה היא אדם שמשרה רוגע וכאמא לשניים בעצמה, היא מתורגלת בלידות ויודעת למה לצפות.
למרות זאת, יתכן שאגיע כשבוע או שבועיים לפני הלידה, בשלב שקשה וכבד מדי, כדי לעזור בבית. 

בנושא אחר- הגשתי מועמדות ללימודים בתחום הנדסי דרך מסלול שממומן על ידי המדינה, במטרה להחזיר אנשים לשוק העבודה. 
כשדיברתי עם איש הקשר כדי לקבל יותר מידע, סיפרתי לו קצת על הרקע שלי והוא אמר שיש להם מקום לעשרים ומשהו סטודנטים ונכון לאותו הרגע שבעים ומשהו נרשמו, אבל בהתחשב ברקע הלימודי והתעסוקתי שלי, הוא מעריך שיש לי סיכוי טוב להתקבל. 

אז תרגמתי את תעודת ההנדסאי הישנה שלי לעברית (כי מדובר בלימודי המשך באותו התחום), ריעננתי את קורות החיים העלתי הכל לאתר ואחרי יומיים קיבלתי תשובה חיובית!
החל מחודש ספטמבר, אני חוזרת להיות סטודנטית.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה