בהמשך לפוסט הקודם שבו כתבתי בפירוט על האישפוז הממושך של חמותי, אני שמחה לעדכן שביום שישי לפני שבועיים היא חזרה הביתה.
גיסתי עדכנה שהיא הייתה קצת חלשה בהתחלה ונזקקה לתמיכה בזמן ההליכה, אבל למחרת היום היא כבר הצליחה לצאת מהמיטה וללכת לסלון לבד והייתה גאה בעצמה על כך.
מאז לא שמענו עדכונים, אבל איך אומרים? לפעמים no news is good news.
אצלנו בינתיים, המיקוד הוא כמובן על המשך ההכנות של הדירה ועצמנו לקראת הלידה.
בשבוע שעבר קיבלנו את ההזמנה של העגלה יחד עם האמבטיה, הטיולון, כסא הבטיחות ושאר אביזרים שמתחברים לכל אלה. היה נחמד להרכיב, לקפל ולדמיין איך נעשה שימוש בהם בקרוב.
בנוסף, התחלתי לארוז את התיק לחדר לידה, לא לפני שערכנו קניות של מגוון מוצרים חדשים ומסקרנים כמו חזיות הנקה, רפידות הנקה, תחתונים חד פעמיים ופדים מסיביים שמסתבר שצריך בימים הראשונים לאחר הלידה, פדים גדולים למזרון שאמורים להגן עליו במקרה של ירידת מים ופיג'מה עם חולצת כפתורים, עבור גישה נוחה להנקה.
פיץ החזיק את עצמו שלא לקנות כל בגד חמוד שנקרה על דרכו. אלה לא רק בגדי תינוקות מובהקים, כמו חליפות פיצפונות עם כיתובים או הדפסים חמודים, אלא גם בגדים שנראים כמו של גברים, אילולא היו במידה קטנטונת וזה אולי חמוד אפילו יותר, גם אם אני לא בטוחה עד כמה זה פרקטי.
אני חושבת שפיץ עומד להינות מאוד מכל הנושא הזה של סטיילינג לבן שלו 😁
בשבוע ומשהו האחרונים נכנסנו לאווירת נקיונות וסידורים שהוציאו ממני הרבה כוחות שגם ככה אין לי, ולכן שמחתי שפיץ הבין אותי ולקח על עצמו את מירב המשימות.
חדרי השינה כמעט מוכנים, אחרי לא מעט שינויים.
חדר השינה הגדול יותר, זה שפחות שימש לשינה ויותר כחדר כושר ומשרד, הפך רשמית לחדר של קטנצ'יק. פינת ההחתלה כבר הורכבה וצוידה לפני מספר שבועות, ואתמול הרכבנו גם את המיטה שלו ומיקמנו בו סופסוף גם את כסא ההנקה שנח לו עד כה בסלון.
כנראה ששנינו נישן בחדר הזה כל עוד פיץ בחופשת לידה או בין משמרות ובהמשך זו תהיה בעיקר אני.
חדר השינה הקטן יותר קיבל לתוכו את כל ציוד הכושר וישמש בנוסף כ"חדר שקט" שבו פיץ ישתמש כדי לחוות שינה נטולת הפרעות, עד כמה שאפשר, בין משמרות ועבורי כשפיץ בנמצא ומתאפשרת לי מנוחה.
מכונת הכביסה החדשה שקיבלנו לאחרונה הגיעה בדיוק בזמן כדי שכל הפריטים שנקנו עבורו יהיו מוכנים. אני חושבת שמעולם לא יצא לי לכבס פריטים קטנטנים ומתוקים כל כך (במיוחד גרביים בגילאי אפס עד חודש!).
גם על פניו של פיץ התפשט חיוך כשהוציא מתוך המכונה חליפת ניו בורן קטנה, ואותי זה בעיקר מפליא איך החליפה נראית כל כך קטנה, ועם זאת, כל כך גדולה, בעיקר כשאני חושבת על זה שהיא אמורה להכיל תינוק שעוד אמור לצאת ממני איכשהו.
ואם כבר היציאה, חתן השמחה הקטן עדיין במצג עכוז ואם זה יהיה המצב בימים הקרובים, ככל הנראה יקבע לנו מועד לניתוח קיסרי במפגש הבא שיתקיים בעוד כמה ימים. אני ממש מקווה שיקרה נס ושהוא יחליט להתהפך, למרות שאחת האחיות אמרה שבהתחשב בגיל ההריון ובזה שיש לי שרירן ממש גדול, הסיכויים נמוכים.
בסקירה של אתמול הרופאה אמרה שהיא רואה באולטרסאונד שיש לו לא מעט שיער על הראש מה שלא מפתיע בהתחשב בזה שפיץ וגם אני נולדנו כך ועכשיו אני תוהה האם הוא יצא דומה לנו בצבע או שיפתיע עם איזה בלונד או ג'ינג'י?
אני מניחה שבקרוב מאוד נדע!
כל הדברים האלה, הבגדים, הריהוט, העגלה והבעיטות החזקות והתכופות הן תזכורת קבועה ומוחשית לזה שאוטוטו המשפחה צפויה להתרחב, ועד אז יש לנו עוד לא מעט עיסוקים- בעיקר לסיים נקיונות ולסגור פרטים שקשורים לברית וכמובן, להשתדל לנוח ולצבור כוחות.
עוד בעניין הברית- כשסיפרתי לבסטי מהבר על ההכנות והסידורים שעוד צפויים לי בהקשר הזה, היא העירה, ובמידה לא מבוטלת של צדק, שאני אמורה להיות זו שנחה ושמטפלים בה ולא להפך.
אבל לצערי, יכול מאוד להיות שזה לא יהיה המצב.
הסיטואציה היא שבגלל הבירוקרטיה המקומית אין לנו אפשרות לערוך ברית כאן ונצטרך ככל הנראה לנסוע ברכב למדינה השכנה.
יש כמובן לסגור בנוסף פרטים עם המוהל ולדאוג למקום לינה למשך שהותנו.
נודע לי לאחרונה שכנראה שגם אחותי הברבורה תגיע לברית יחד עם הורי, אז אני מקווה שאולי היא תוכל להזמין להם כרטיסי טיסה, אבל אם לא, יתכן שגם זה יפול עלי ובנוסף לכל אלה, עלי לדאוג גם לאוכל כשר להורי בזמן שהותם, מה שלא יהיה פשוט במדינה השכנה כך שככל הנראה נצטרך להביא איתנו לפחות חלק מהמזון מארץ השיכורים, בה יש מעט יותר אפשרויות.
הסברתי לבסטי שאני לא באמת יכולה לצפות מפיץ לדאוג למוהל או לכשרות, שני נושאים שזרים לו לחלוטין ולכן אין לי ברירה אלא לטפל בזה בעצמי.
עם כל ההכנות, הסידורים והבדיקות שעוד נותרו, אני שמחה שפיץ ואני עוד שמחים להתרגש מדי פעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה