ריח השמן השרוף והשומנים הנערמים ומתנדנדים ממותני בני ישראל מבשרים כי שוב, בשעה טובה, חג החנוכה הגיע ועימו ההדממה האחרונה של השנה, שהיחודי בה הוא שהיא כלל לא מסתמנת כחופשה לרוב חיילי חיל האוויר שכן היא נועדה בעיקר כדי לכלות את ימי החופשה הנותרים, ובשל כך עתידה אני למצוא עצמי בבית מראשון עד רביעי בנוסף לסופ"ש שזה עתה נסתיים לו.
אך אליה וקוץ בה. חוסר זמינות מצד חברותי שעבורן החג המשמח אינו מסתמן כעילה לחופשה, מזג האוויר האפרורי שבחוץ וסיבות נוספות שאמנע מלהוסיפן כעת יוצרות אצלי התחושה כי עוד אתגעגע לשגרת הבסיס.
שהות ארוכה מדי בבית בחוסר מעש ועם יותר מדי זמן למחשבה הייתה יכולה להיות נפלאה עבורי בזמנים אחרים אך כעת היא עלולה להוציא אותי מדעתי ולדחוק אותי לפעילות שהעבירה את זמני בסופי השבוע הפנויים האחרונים- התקפלות מתחת לפוך במשך שעות.
ולכן ידידי וחברי היקרים שעוד קוראים פה, פונה אני אליכם ומבקשת סליחתכם מראש על שעשויה אני להציק לכם הטלפונים משועממים או על האפשרות שאענה לכם לטלפון בטון עגמומי ואשקר לכם באומרי שדבר לא ארע וכי הכל שפיר.
חג שמח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה