יום שישי, 13 בינואר 2012

מתי נפגש?

מישהו שהמחשבה עליו תגרום לקמטוטים סביב העיניים להעמיק.


מישהו שיגרום לי לחשב בקוצר רוח את פרק הזמן שנותר עד שאראה אותו.


מישהו שיתן חיבוק גדול בכל פעם שנפגש. ונשיקה.


מישהו בעל חיוך רחב, שישמח כמוני שהגורל הפגיש בינינו.


מישהו שהצחוק שלו ירטיט לי מיתר בלב.


מישהו שיחייך בחזרה כאילו יודע מה עובר לי בראש.


מישהו שישאל בטון כן "איך עבר עלייך היום?", מישהו שיספר לי את קורות יומו שלו כשהוא מביט לי בעיניים.


מישהו להחזיק איתו ידיים.


מישהו להרגיש את פעימות ליבו כשאנחנו צמודים.


מישהו גדול, שבין זרועותיו ארגיש מוגנת.


מישהו שינשק כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם.


מישהו שצחוקו יעודד וגופו ינחם.


מישהו לקרוא בשמו בהתנשמויות קטועות של אהבה.


מישהו ללטף את שיערותיו כשהוא נרדם שליו בין צווארי לחזי כמו היה מאזין לקצב לבי ונשימותיי.


מישהו שאפשר להקיצו בנשיקה.


מישהו שיתעורר לצדי בבוקר ובחיוך תמים של ילד ישאל אם ישנתי טוב.


מישהו שירצה אותי כמו שאני אותו.


 


איפה אתה?

2 תגובות:

  1. את נשמעת קצת בודדה. לא קשה להתחבר לזה, אני מניח שרבים כמוני יוכלו להזדהות איתך. אני מאמין בסבלנות, נחישות ועקביות, ובכל פעם שאני תוהה, שעולות בי מחשבות כאלה ואני מרגיש קצת מיואש, אני נזכר בהן.
    The Three P’s, אני קורא להן. Patience, persistence & perseverance.
    כשאני חושב עליהן, אני מתעודד מעט, מקבל מהן חיזוק וממשיך הלאה, באותה הדרך הרגועה והסבלנית שבה אני דוגל.

    תנסי, מה אכפת לך? אוטו-סוגסטיה.

    שני הסנטים שלי, מקווה שעזרתי.

    השבמחק
  2. לא הייתי מגדירה את עצמי כבודדה, אני פשוט מתגעגעת לאהבה ואני מניחה שגם לזה אנשים רבים יכולים להתחבר.
    סבלנות היא עניין חשוב, ודאי כשמעוניינים בדבר אמיתי, מסכימה איתך גם בשני ה-P’s האחרים.

    תודה על התגובה, מעריכה ומסכימה עם דעתך.

    השבמחק