יום חמישי, 17 במאי 2012
ממקום של בלבול
אני מניחה שאתה יודע שלא רציתי שמישהו מאיתנו יפגע, הרי בשלב מוקדם כל כך הבהרנו אחד לשניה שהלב של כל אחד מאיתנו הוא איבר רגיש ושביר. ועוד מוזר לי לדבר שכאילו בסיכום והרי לא ממש סיימנו את זה. ולמה להכביר במילים? הרי זה היה "רק חודש". ועוד הרבה "מה" ו-"למה" מרחפים לי בראש כרגע. הייתי רוצה שכל חוסר הבטחון והתחושה המוזרה שליוותה אותי לאחרונה לא יהיו, הלוואי. התכוונתי לכך כשאמרתי שיש בך הרבה מעלות, באמת שמגיעה לך מישהי שתדע להעריך ולא אחת כמוני שהראש שלה לנצח יראה רק את החסרונות וינסה לחפש בחוץ ולברוח. מעניין מה יהיה הלאה, אם באמת תרים אי פעם טלפון ומה ארגיש לגבי זה. מעניין אם לנצח אדפוק את הקשרים האלה ואשאר לבד.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תודה
השבמחקניתן לו עוד צאנס קטן, מה את אומרת?
השבמחקכולם אומרים לי את זה ועכשיו כשנרגעתי קצת, אני מניחה שיש צדק בדברכם.
השבמחקאז יקבל צאנס?
השבמחקיהיה נכון יותר לומר שאני אתן לעצמי צ’אנס להרשולת לזה לעבוד.
השבמחקזה יקרה טיפין טיפין.