יום חמישי, 17 במאי 2012

ממקום של בלבול

אני מניחה שאתה יודע שלא רציתי שמישהו מאיתנו יפגע, הרי בשלב מוקדם כל כך הבהרנו אחד לשניה שהלב של כל אחד מאיתנו הוא איבר רגיש ושביר. ועוד מוזר לי לדבר שכאילו בסיכום והרי לא ממש סיימנו את זה. ולמה להכביר במילים? הרי זה היה "רק חודש". ועוד הרבה "מה" ו-"למה" מרחפים לי בראש כרגע. הייתי רוצה שכל חוסר הבטחון והתחושה המוזרה שליוותה אותי לאחרונה לא יהיו, הלוואי. התכוונתי לכך כשאמרתי שיש בך הרבה מעלות, באמת שמגיעה לך מישהי שתדע להעריך ולא אחת כמוני שהראש שלה לנצח יראה רק את החסרונות וינסה לחפש בחוץ ולברוח. מעניין מה יהיה הלאה, אם באמת תרים אי פעם טלפון ומה ארגיש לגבי זה. מעניין אם לנצח אדפוק את הקשרים האלה ואשאר לבד.

5 תגובות:

  1. ניתן לו עוד צאנס קטן, מה את אומרת?

    השבמחק
  2. כולם אומרים לי את זה ועכשיו כשנרגעתי קצת, אני מניחה שיש צדק בדברכם.

    השבמחק
  3. יהיה נכון יותר לומר שאני אתן לעצמי צ’אנס להרשולת לזה לעבוד.
    זה יקרה טיפין טיפין.

    השבמחק