יום שלישי, 22 ביולי 2014

ברגע אחד

חלמתי שהתהלכתי לי באיזשהו מוסד לימוד מעברי, אני חושבת שזה היה ערבוב שמחי יצר בין בית הספר היסודי והתיכון. הלכתי שם במערומי וחיפשתי מטען לפלאפון. כן, בחליפת יום ההולדת שלי. אמנם בחלומי השיער היה ארוך יותר, אולי ארוך כמו שהיה בשיאו (הגיע עד הישבן.. ואני בחורה די גבוהה) אבל זה לא מכסה כמו בגדים כמובן. 


המשונה הוא שהרגשתי בנח לגמרי, לא חשתי במבוכה מצדי אלא רק שמץ של תחושה שאולי לאלה שעומדים מולי לא נח. התחושה גם מנעה ממני לעשות פליק פלאק שהיה לי חשק פתאומי לעשות.


בעודי תרה במסדרונות אחר מטען קלטתי בזווית העין את שרדר מצבי הנינג'ה יחף, אוחז בנעליו ועולה בגרם מדרגות  (אבל זה קרה כנראה כי אתמול קראתי קצת בויקיפדיה על המנגה של צבי הנינג'ה) כשמצאתי מחשב להתחבר אליו הייתי עסוקה באיזו שיחת חולין עם אחת המורות, עמדתי מאחורי המסך כך שהחזה שלי הוסתר על ידו וניסיתי לחבר את הכבל כשפתאום... השעון המעורר צלצל.


זה כל כך מוזר אך שרגע אחד אתה כל כולך בחלום חסר ההגיון הזה, מרגיש את העירום וחצי רגע מאוחר יותר אתה מתעורר, מודע ובפיג'מה.

2 תגובות: