אני עובדת קשה בזמן האחרון.
משקיעה המון זמן פנוי בפרויקט שקצת הזנחתי בחודשים האחרונים אבל כעת, כאמור, אני "נותנת גז". אני מקווה שכל הזמן הזה והכסף יתבררו כהשקעה ולא כבזבוז.
העניין הוא, שקצת מציק לי שהפסקה האחרונה נכתבת בגוף יחיד, אני די מאוכזבת מכך שאלו הם פני הדברים. הכוונה שלנו (או שמא רק שלי?) הייתה להתחלק בעניין, בתוצאות אך גם במטלות הנדרשות. חשבתי שאחרי שהוא יערב בעניין כסף מכיסו הפרטי הדברים יתנהלו אחרת, או כפי ששמעתי פעם ממכר- רק כשאדם שם כסף על השולחן כוונותיו רציניות באמת.
אמנם נכון שהוא עוזב את הדירה בעוד מספר שבועות מה שמצריך ממנו זמן של סידור ואריזה, ונכון שלפני כן היו לו עניינים בירוקרטיים בנוגע לרכב שרכש בצורת ניירת, ביטוח וכו' ולפני כן היה גם שבוע שהוא היה חולה...
אז אולי אני מגזימה? אולי מעט, אבל אני מרגישה שגם לפני התקופה הזו שהייתה עמוסה עבורו לא הייתה לו מוטיבציה בנושא, כאילו אני צריכה לדחוף אותו לעשות דברים, וגם אז הדברים מתנהלים מעט בעצלתיים לטעמי.
כבר לפני מספר שבועות כשהעניין פחות הציק לי, אמרתי לו חצי בצחוק שבהתחשב בכל העבודה שאני משקיעה, יהיה זה רק הוגן שהחלוקה של הרווחים, שאני מקווה שיגיעו במהרה, תהיה יותר נדיבה כלפי. או במילים אחרות- שכח מפיפטי-פיפטי.
לפני שבוע כבר אמרתי לו שאנחנו צריכים לנהל שיחה רצינית בנושא וגם היום הזכרתי לו את זה ואמ;לקתי לו את טענותי- לא איכפת לי לעבוד יותר ממך אם נגדיר שכך הם פני הדברים, כך אני לא אצפה ממך לדברים שאתה לא מוכן להם ואתאכזב. אתה בתמורה תקבל את הזמן הפנוי ושקט ממני.
מדי פעם וגם היום הוא זורק שאני "בוסית" ושאני אוהבת שהדברים נעשים כמו שאני רוצה. אבל אני לא חושבת שזה נכון, אני מעדכנת אותו כל הזמן בהתפתחויות, גם כדי שידע ואולי גם כדי להניע אותו לתת יד. חוץ מזה, שעד כה הוא הוכיח לי שאם אני לא נותנת לו מטלה עם יעד מוגדר ומסגרת זמן כלשהי הדברים פשוט לא מתבצעים מצדו. הוא מכריח אותי להתנהג כמו בוסית כי הוא מתעקש להתנהג כמו עובד פשוט.
ומה זאת השטות הזאת "בדרך שלי"? יש לנו תוכנית עבודה שאני פועלת על פיה והוא יכול לעשות בדיוק את אותו הדבר.
במקום להציע שנקדם במקביל מטלות כבדות או שנתחלק במטלות היותר קטנות הכל נופל עלי.
בעוד מספר שבועות הוא עובר לגור איתי ואז אני מקווה לראות מעט הזדהות מצדו. אם אגלה שהוא מסוגל לשבת איתי באותו חדר ולהתבטל בזמן שהוא יודע שאני משקיעה זמן ומאמץ אני אהיה מאוד מאוכזבת.
אני לא יודע מה את לומדת ואיפה, או על איזה פרויקט את עובדת (או למה את אמורה לקבל כסף על הפרויקט הזה בסופו של דבר) אבל אני בטוח שמה שזה לא יהיה - מדובר בהרבה מאוד עבודה. יש לי קצת ניסיון בעבודה בזוגות קבוצות, ואני יודע איזה סיוט זה לפעמים יכול להיות כשאת לא סומכת על השותפים שלך..
השבמחקמה שאת מספרת באמת נשמע מבאס..ואם התקופה העמוסה שלו כביכול הסתיימה, תוכלי לקבל תמונה ברורה יותר בימים הקרובים של האם הוא באמת מקדיש את עצמו לזה. גם זה שהוא קורא לך "בוסית" זו לדעתי דרך די עלובה לעקוץ אותך שאותי באופן אישי הייתה מעצבנת. אם הוא מרגיש שאת משתלטת (וקשה לו עם זה...אולי כי את אישה?) אז שישתתף גם, שיקח אחריות.
אני מקווה שהעניינים יתקדמו יפה!
לא יודעת אם הוא מכנה אותי "בוסית" כעקיצה כי אני מניחה שבמקום כלשהו נוח לו שהעבודה מתבצעת על ידי. אני גם לא מחפשת לחלק הוראות אלא שנשב כשותפים ונחלק בינינו את המטלות לפי החוזקים של כל אחד מאיתנו וזה דבר שכבר התבצע בעבר.
השבמחקכמדומני שההבדל היחיד בינינו הוא רמת המוטיבציה לנושא, אני מסוגלת לשבת שעות ולפעמים גם אחרי יום עבודה בעוד שהוא לא יעשה את זה.