יום שלישי, 13 ביוני 2017

סופה של הרפתקאה נהדרת

נגמר.


הרפתקאה נהדרת של שלוש שנים מסתיימת כעת.


אני כותבת את שורות אלה מתוך מטוס קטנטן שבעוד דקות אחדות יקחני הרחק מכאן.


מוקדם יותר פיץ ואני בכינו בדירה, התחבקנו, התחברנו ונסינו לשאוב עוד רגע אחרון. 


בשדה לא יכולתי לעצור את הדמעות אז בעיקר הנהנתי לדבריו שלו, שבמפתיע נאמרו ללא דמעות אך בעיניים מאדימות ובורקות.


הוא הודה לי על שלוש שנים, אמר ששמח מאוד שהגעתי ושהוא אוהב אותי ואז נעמד וחיכה לי עד שהתור לקח אותי מעבר לפינה. 


כשהבטתי אחורה,  כבר ראיתי אותו מנגב דמעה קטנה.


 


זה לא הסוף בינינו, ככה הוחלט ובעתיד עוד ארחיב, אבל זה בהחלט סופו של פרק יפה בחיי ובזוגיותנו.


 


שלום לך (ואולי רק לבינתיים ) ארץ השיכורים, היית טובה מאוד אלי.


נתת לי כל מה שהייתי צריכה ואפילו יותר. 


אתגעגע.

8 תגובות:

  1. וולקאם טו איזראל.
    מחכה לקרוא מה את חושבת על המדינה אחרי שלוש שנים בחוץ לארץ.

    השבמחק
  2. פרידה מהסרטים. טוב לשמוע שהחלטתם שזה לא הסוף. כשזה טוב צריך לעשות מאמץ. 

    השבמחק
  3. אני די פסימית בעניין.  כל פעם שאני חוזרת לביקור אני חוטפת הלם תרבות, כאילו לא ביליתי 26 שנים כמעט רצופות כאן עד הנסיעה. מקווה שאתבדה.

    השבמחק
  4. בינתיים חדש לנו טלפון וסקייפ אבל אנחנו מדברים כבר על ביקור שלו כאן  כשאתארכן על מקום מגורים חדש או חופשה משותפת.
    אני מקווה שמחזיק מעמד. 

    השבמחק
  5. חמוץ-מתוק.
    התאקלמות קלה ומהירה בחזרה, 
    ושיהיה קל גם למצוא את המקום (שלך פה, שלך לעומתו, שלו במעבר שלך, ...) 

    אתם עושים את ההחלטה הנכונה.

    השבמחק
  6. תודה.
    ההחלטה הזו לא פשוטה ומצריכה התערבות של גורמים כמו עו"ד ו/או מנהלי עבודה ולשניהם אני לא בטוחה שיש אינטרס שהיא לטובתי.

    השבמחק
  7. הלוואי-הלוואי שיסתדר לכם.

    השבמחק
  8. תודה רבה, שירחאן היקר

    השבמחק