לפני כמה ימים, השותף חזר לדירה לעת ערב ומצא אותי ישובה במטבח עם חלון פתוח כדי לקרר מעט את החלל שרק קודם לכן נאפתה בו ארוחת הערב. הוא אמר שלום, דיבר קצת הא ודא ואמר שחבל שפתחתי דווקא את החלון הזה כאשר הוא היחיד שלא מותקנת עליו רשת. הסברתי שהתנור הפך את המקום לחם מאוד והוא הסכים איתי אבל התבאס מכניסה פוטנציאלית של יתושים ואמר שיהיה לו קשה להרדם בידיעה שהם שם.
כמה ימים לאחר מכן ישבנו במטבח עם כוס תה של סוף יום ואמרתי שאני מצטערת שלא חשבתי על עניין החלון קודם לכן כי כבר גיליתי כמה עקיצות קטנות על כפות רגלי. הוא אמר שלא נעקץ וחשבתי לי שזה לא מפתיע- מילדות היתושים תמיד נמשכו אלי יותר מלשאר בני הבית.
בימים האחרונים הייתי בחופש ובמוד עצלני לכן נשארתי עם פיג'מה כל היום.
אתמול התעוררתי עם עוד כמה עקיצות. היתושים הסוררים עוד בחדר, חשבתי. בשעות הערב הדברים החלו להראות מוזר. פתאום הופיעו לי כמה עקיצות על הזרוע שלא היו שם קודם והתחלתי להתגרד הרבה יותר. המחשבה המדאיגה הראשונה שהבזיקה בראשי היא שהאלרגיה המסתורית חזרה-
כשהייתי בחטיבת הביניים, השכבה שלי יצאה לטיול מחנאות במסגרת שיעור של"ח. בתחילת היום הופיעו לי כמה עקיצות מגרדות על הזרוע כשבהמשך היום הכתמים המאוד מגרדים הללו הלכו והתרבו וגם התנפחו עד שהן כיסו כמעט את כל גופי. הנגעים הללו היו כה גדולים ותפוחים עד כי פרקי אצבעותי הבולטים והגרמיים מאוד בד"כ, נראו כחורים שקועים בידי "השמנה" שכעת התקשתה להסגר לאגרוף.
המורה מיד חשדה שמדובר באלרגיה כלשהי או בחרק שעקץ (וניסתה ספק להרגיע ספק להתעלל בבת הנוער המפוחדת והתמימה שהייתי כשאמרה ברצינות גמורה את המשפט "אני לא רוצה להדאיג אותך אבל יכול להיות שתמותי מזה"). רופאת המשפחה המליצה על בדיקת אלרגיה אבל אני שמפחדת ממחטים דחיתי את האפשרות. זילרג'י העלים לי את הסימפטומים ובזאת הסיפור נגמר מבחינתי למרות שעד היום לא ידוע מה הגורם להתפרצות.
לקחתי לגימה נוספת מהקפה המר שעל שולחני ובחנתי את רגלי וזרועותי. זו לא האלרגיה. הנקודות המגרדות הללו לא התנפחו כלל.
התחלתי לחפש בגוגל ומצאתי. פשפשי מיטה.
נגעלת לחלוטין בחנתי את מזרוני החדש שנראה נקי אבל גיליתי בין יריצי בסיס המיטה חרק או שניים ומשהו שנראה כמו ביצים. כשמחצתי את החרק הוא הפך לממרח מחושים ודם. הדם שלי.
נגעלת ומתגרדת, עפתי משם מיד לבית הורי (השותף שראה אותי הולכת אנה ואנה במבואה הבין שמשהו לא בסדר איתי והציע בירה "כי בירה פותרת בעיות". תודה, אבל לא הפעם), הרתחתי את הבגדים שלעורי והתחלתי לחשוב על הצעד הבא. את השותף עוד לא עדכנתי אבל אאלץ לעשות את הצעד המשפיל הזה בשעות הקרובות, לאחר שאסגר על מדביר.
הארון אמור היה להגיע היום אבל דחיתי את הגעתו בינתיים.
את בסיס המיטה המשומש והנגוע אזרוק ואקנה חדש.
וכעת לשאלת מוסר:
רכשתי את המזרון בראשון לחודש והוא הגיע יומיים לאחר מכן. כמקובל, ניתנו לי 30 יום נסיון בתנאי שכיסוי הפלסטיק ישנו. במשך כמה ימים השארתי אותו ולאחר מכן קפצתי לחנות ואמרתי שאני לא יודעת אם המזרון לא נח כי הוא לא מתאים לי או כי הוא מכוסה. המוכרת, שלא הייתה בחנות בעת הרכישה צחקה ואמרה שהיא לא מאמינה שאני ישנה עם הכיסוי. היא לקחה כרטיס ביקור, שרבטה מאחוריו דבר מה ונתנה לי אותו. אמרה שזה בסדר שאוריד את הכיסוי ובלבד שאשמור על המזרון עם מגן מזרון וסדין.
"אפשרות להוריד ניילון נסיון עד חודש ימים" וחתימה, נכתב מאחורי הכרטיס בו היא מוצגת כמנהלת החנות. יומיים לאחר מכן הורדתי את הכיסוי ונהנתי משינה ערבה ובלתי עקוצה, לפחות בהתחלה.
זה מעשה מגעיל מאוד אבל אני כמעט מתפתה לגשת לחנות ולומר שגם בלי הנילון המזרון לא נח ושאני רוצה להחליף אותו.
