כבר כמה ימי עבודה חלפו מאז שעברתי משמרת ובינתיים החבר'ה האלה הצליחו להתיש אותי פיזית ונפשית הרבה מעבר למצופה. העבודה היא לא פשוטה ומרובה אבל זה בעיקר האסופה המגוונת של האנשים המרכיבים את חברי הקבוצה שמצליחה לעייף אותי. קבלו תימצות:
הראשון, הוא חבר איתו עבדתי מאז שהגעתי למקום עבודתי וגם בארץ השיכורים עבדנו יחד תקופה.מדובר באדם מנוסה ונחמד שאפשר לסמוך עליו בכל, ממש קרן אור באפלה.
השני הוא חבר צוות מנוסה אך מאוד ממורמר ומלא כעס על המערכת. הוא מנהל מלחמות טיפשיות נגד כולם ואף אחד והגישה שלו הופכת אותו לאחד שמאוד לא פשוט לעבוד איתו ושאי אפשר לדעת אם יסיים את המשימות שהוטלו עליו במלואן או שיש לו איזה עקרון טיפשי שבגינו הוא לא מוכן לעשות דברים מסויימים.
השליש, הוא קולגה שמשתדל מאוד אבל הוא עדיין לא מנוסה כמו השניים האחרים. בזמנו, המנהל שלנו ואני ערכנו את ראיון העבודה שלו. הוא לא איכזב אז וגם היום ניכר שהוא מנצל הזדמנויות ללמוד ולהשתפר.
השניים הבאים גורמים לי לעיקר כאב הראש (למרות שגם הגישה של הממורמר עשויה להיות מאתגרת מאוד לפעמים):
האחד הוא מבוגר שנמצא בערך כפול זמן ממני בארגון. הוא תמיד מקטין ראש ותמיד צריך להסביר לו כל דבר בפרטי פרטים. הוא לרוב ישאל דברים בניסוח כזה שמחפש להוריד כמה שיותר אחריות ממנו כך שבכל מקרה של טעות יוכל לטעון שזה בגלל שמישהו אחר אמר או ביקש ממנו, והוא חייל שרק ממלא הוראות. כשהוא מסיים משימה ויוצא להפסקה, לעתים קרובות לא יצור קשר לשאול במה אפשר לעזור וגם בפעמים שכן, אני לרוב פשוט לא סומכת עליו מספיק. אה כן, הוא גם מאוווווד איטי.
אני חושבת שאולי הוא נכווה בעבר מאיזה מנהל מניאק שדרדר אותו למצו הנוכחי בו הוא פשוט בורח מקבלת החלטות ולקיחת אחריות כמו מאש.
לפני שבוע שאלתי אותו מה היה עושה לו הייתי מבקשת ממנו לעשות משהו שהוא יודע שכנראה לא מאוד הגיוני לבקש מבחינת פרוצדורות עבודה. תשובתו הייתה שהיה עושה, כי ביקשתי. "ומה, גם אם זה לא מסתדר לך עם דברים אחרים שאתה יודע? לא היית מנסה לתקן אותי או מציע לי לשקול בשנית?" "לא, כי את כנראה יודעת יותר טוב ממני". ארררגגג
השני הוא דווקא בחור צעיר ואנרגטי שהייתי מצפה שיתעל את הכוחות שלו ללמידה והתפתחות. החבר'ה שעבדו איתו בשנתיים האחרונות הזהירו אותי שמדובר באדם שעושה נזקים ושלא משנה כמה פעמים ידריכו אותו הוא לא יזכור כלום. גם אותו הייתי צריכה לחפש אחרי הפסקות עד שהערתי לו ועכשיו כשהוא מציע לתמוך, אני יודעת שאם זה לא משהו בסיסי מאוד הוא כנראה לא יוכל להועיל לי.
היום הוא עשה משהו בצורה טיפשית מאוד למרות שהסברתי לו בדיוק מה ואיך לעשות. המוזר הוא, שהוא כתב הערה במערכת שמוכיחה שהוא כנראה כן הבין את הרציונאל שבגינו ביקשתי ממנו לפעול בדרך ספציפית, ועדיין לא פעל כפי שביקשתי. הבעיה המרכזית איתו היא שכולם בקבוצה הזו כבר עבדו איתו ויודעים כמה הוא בעייתי כך שגם אם אבקש מהמנוסים שידריכו אותו או שילוו אותו בפעולות השונות, אני בטוחה כמעט לחלוטין שהם יוותרו מראש.
וכך יוצא שביום שבו הבחור הראשון שהזכרתי לא נמצא, כמו הבוקר למשל, אני מרגישה שאני עובדת כמעט לבד ושאין לי באמת על מי לסמוך. זה מאוד מתיש ומייאש ומקצר לי מאוד את ההפסקות.
ובין ריצות לעשר פעילויות שהייתי צריכה לנהל במקביל, הצלחתי למצוא רגע כדי לשלוח הודעה לבעל הדירה שלי.
אל הדירה הזו נכנסתי בתחילת אוקטובר 2017 אחרי חודשים ארוכים ומתסכלים של חיפושים (רוב הפוסטים בחודשי יולי-אוקטובר בבלוג היו בנושא זה). בחוזה היה סעיף, "האופציה", שמאפשר לי להאריך לשנה נוספת, אם ארצה בכך, ללא שינוי בתנאי החוזה, דבר שאכן עשיתי.
בשישי שלחתי הודעה ובה ציינתי שאני מעוניינת להאריך בשנה נוספת ושאלתי אם זה יתאפשר מבחינתו.
הוא לא ענה בשישי, לא בשבת ולא בראשון והראש שלי כבר הפליג למחוזות אחרים.
אחרי ששלחתי לו היום שאני עדיין ממתינה לתשובה, הוא החזיר שהוא לא יכול להאריך שוב כי הם מעוניינים בדירה לשימוש עצמי.
הדירה, כך התברר לי לאחר שנכנסתי, שייכת לזוג תאומים.
הבן של אחד מהם הוא השותף שלי והצ'קים שלי הופקדו לפקודת האח הנוסף, הדוד.
לא נראה לי שהשותף הולך להתפנות גם הוא ולמעשה לא אתפלא אם במקומי תכנס בת זוגו שאני אפילו לא בטוחה בדבר קיומה.
כך או כך, אני בחוץ ויש לי כחודשיים וחצי עד הפינוי.
ידיד טוב מתקופת הצבא, איתו אני מתראה הרבה לאחרונה, הביע הציע שנחפש דירה יחד.
יהיה נחמד לגור עם שותף שהוא גם חבר אבל הוא מגיע עם רכב, כך שצריך לחפש דירה עם חניה וגם הוא עוזר למשפחתו לסגור חובות כך שיש סיכוי שהוא בעצמו במצב כלכלי לא להיט, מה שגורם לי לחשוש מצ'קים חוזרים או שהוא יאלץ להתנדף באמצע.
אני חושבת שאבהיר לו מראש שאני מחפשת במקביל גם חדר להשכרה עבורי ובמידת הצורך אשתמש בזה כתירוץ.
צפויה לי תקופה לא פשוטה, אני מקווה לא להעמיס את הבלוג הזה במרמור יתר.
הראשון, הוא חבר איתו עבדתי מאז שהגעתי למקום עבודתי וגם בארץ השיכורים עבדנו יחד תקופה.מדובר באדם מנוסה ונחמד שאפשר לסמוך עליו בכל, ממש קרן אור באפלה.
השני הוא חבר צוות מנוסה אך מאוד ממורמר ומלא כעס על המערכת. הוא מנהל מלחמות טיפשיות נגד כולם ואף אחד והגישה שלו הופכת אותו לאחד שמאוד לא פשוט לעבוד איתו ושאי אפשר לדעת אם יסיים את המשימות שהוטלו עליו במלואן או שיש לו איזה עקרון טיפשי שבגינו הוא לא מוכן לעשות דברים מסויימים.
השליש, הוא קולגה שמשתדל מאוד אבל הוא עדיין לא מנוסה כמו השניים האחרים. בזמנו, המנהל שלנו ואני ערכנו את ראיון העבודה שלו. הוא לא איכזב אז וגם היום ניכר שהוא מנצל הזדמנויות ללמוד ולהשתפר.
השניים הבאים גורמים לי לעיקר כאב הראש (למרות שגם הגישה של הממורמר עשויה להיות מאתגרת מאוד לפעמים):
האחד הוא מבוגר שנמצא בערך כפול זמן ממני בארגון. הוא תמיד מקטין ראש ותמיד צריך להסביר לו כל דבר בפרטי פרטים. הוא לרוב ישאל דברים בניסוח כזה שמחפש להוריד כמה שיותר אחריות ממנו כך שבכל מקרה של טעות יוכל לטעון שזה בגלל שמישהו אחר אמר או ביקש ממנו, והוא חייל שרק ממלא הוראות. כשהוא מסיים משימה ויוצא להפסקה, לעתים קרובות לא יצור קשר לשאול במה אפשר לעזור וגם בפעמים שכן, אני לרוב פשוט לא סומכת עליו מספיק. אה כן, הוא גם מאוווווד איטי.
אני חושבת שאולי הוא נכווה בעבר מאיזה מנהל מניאק שדרדר אותו למצו הנוכחי בו הוא פשוט בורח מקבלת החלטות ולקיחת אחריות כמו מאש.
לפני שבוע שאלתי אותו מה היה עושה לו הייתי מבקשת ממנו לעשות משהו שהוא יודע שכנראה לא מאוד הגיוני לבקש מבחינת פרוצדורות עבודה. תשובתו הייתה שהיה עושה, כי ביקשתי. "ומה, גם אם זה לא מסתדר לך עם דברים אחרים שאתה יודע? לא היית מנסה לתקן אותי או מציע לי לשקול בשנית?" "לא, כי את כנראה יודעת יותר טוב ממני". ארררגגג
השני הוא דווקא בחור צעיר ואנרגטי שהייתי מצפה שיתעל את הכוחות שלו ללמידה והתפתחות. החבר'ה שעבדו איתו בשנתיים האחרונות הזהירו אותי שמדובר באדם שעושה נזקים ושלא משנה כמה פעמים ידריכו אותו הוא לא יזכור כלום. גם אותו הייתי צריכה לחפש אחרי הפסקות עד שהערתי לו ועכשיו כשהוא מציע לתמוך, אני יודעת שאם זה לא משהו בסיסי מאוד הוא כנראה לא יוכל להועיל לי.
היום הוא עשה משהו בצורה טיפשית מאוד למרות שהסברתי לו בדיוק מה ואיך לעשות. המוזר הוא, שהוא כתב הערה במערכת שמוכיחה שהוא כנראה כן הבין את הרציונאל שבגינו ביקשתי ממנו לפעול בדרך ספציפית, ועדיין לא פעל כפי שביקשתי. הבעיה המרכזית איתו היא שכולם בקבוצה הזו כבר עבדו איתו ויודעים כמה הוא בעייתי כך שגם אם אבקש מהמנוסים שידריכו אותו או שילוו אותו בפעולות השונות, אני בטוחה כמעט לחלוטין שהם יוותרו מראש.
וכך יוצא שביום שבו הבחור הראשון שהזכרתי לא נמצא, כמו הבוקר למשל, אני מרגישה שאני עובדת כמעט לבד ושאין לי באמת על מי לסמוך. זה מאוד מתיש ומייאש ומקצר לי מאוד את ההפסקות.
ובין ריצות לעשר פעילויות שהייתי צריכה לנהל במקביל, הצלחתי למצוא רגע כדי לשלוח הודעה לבעל הדירה שלי.
אל הדירה הזו נכנסתי בתחילת אוקטובר 2017 אחרי חודשים ארוכים ומתסכלים של חיפושים (רוב הפוסטים בחודשי יולי-אוקטובר בבלוג היו בנושא זה). בחוזה היה סעיף, "האופציה", שמאפשר לי להאריך לשנה נוספת, אם ארצה בכך, ללא שינוי בתנאי החוזה, דבר שאכן עשיתי.
בשישי שלחתי הודעה ובה ציינתי שאני מעוניינת להאריך בשנה נוספת ושאלתי אם זה יתאפשר מבחינתו.
הוא לא ענה בשישי, לא בשבת ולא בראשון והראש שלי כבר הפליג למחוזות אחרים.
אחרי ששלחתי לו היום שאני עדיין ממתינה לתשובה, הוא החזיר שהוא לא יכול להאריך שוב כי הם מעוניינים בדירה לשימוש עצמי.
הדירה, כך התברר לי לאחר שנכנסתי, שייכת לזוג תאומים.
הבן של אחד מהם הוא השותף שלי והצ'קים שלי הופקדו לפקודת האח הנוסף, הדוד.
לא נראה לי שהשותף הולך להתפנות גם הוא ולמעשה לא אתפלא אם במקומי תכנס בת זוגו שאני אפילו לא בטוחה בדבר קיומה.
כך או כך, אני בחוץ ויש לי כחודשיים וחצי עד הפינוי.
ידיד טוב מתקופת הצבא, איתו אני מתראה הרבה לאחרונה, הביע הציע שנחפש דירה יחד.
יהיה נחמד לגור עם שותף שהוא גם חבר אבל הוא מגיע עם רכב, כך שצריך לחפש דירה עם חניה וגם הוא עוזר למשפחתו לסגור חובות כך שיש סיכוי שהוא בעצמו במצב כלכלי לא להיט, מה שגורם לי לחשוש מצ'קים חוזרים או שהוא יאלץ להתנדף באמצע.
אני חושבת שאבהיר לו מראש שאני מחפשת במקביל גם חדר להשכרה עבורי ובמידת הצורך אשתמש בזה כתירוץ.
צפויה לי תקופה לא פשוטה, אני מקווה לא להעמיס את הבלוג הזה במרמור יתר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה