אני זוכרת שהצצתי מחלונות שדה התעופה והתבאסתי לראות שיורד גשם. מה קשור גשם בסוף יוני?
למדתי מהר מאוד שקיץ הוא לא תמיד חם ויבש וחורף הוא לא תמיד קר ורטוב.
באולם מקבלי הפנים פגשתי באדם נחמד שאחז בשלט עם שנושא את שמי, התלוותי אליו עת צעדנו בניחותא לכיוון הרכב. במשך הנסיעה ניהלנו שיחת חולין על הנושא החם של זמנו - מונדיאל 2014.
לאחר כחצי שעה של נסיעה הוא עשה עיקוף קטן כדי להראות לי מעט מהישובים הסמוכים לזה שבו התגוררתי, ואפילו עצרנו ליד מבנה מרשים ושונה מאוד מאלה שרואים בארץ, אני זוכרת שחשבתי שזה נראה כמו משהו שיצא מסרט דיסני.
זמן קצר אחרי שהגעתי לדירתי החדשה שמעתי דפיקה בדלת. בדלת עמד השכן החדש שלי.
אבי משפחה ישראלית חביבה שהגיעה רק יומיים לפני הציג את עצמו ואמר שהם יוצאים לקניות בקרוב ושאל אם אני צריכה משהו. שאלתי אם אוכל להצטרף.
שמחתי כאשר הם טעו בניווט ובכך אפשרו לכולנו זמן נוסף בו יכולנו להעריך את הנופים וצמחיית הפרא בדרכים הצדדיות אליהם נקלענו.
בסופר הגדול אליו הגענו התפצלנו ובהמשך נפגשנו ליד הקופות. העברנו את מוצרנו לאט עד שאם המשפחה העירה שכדאי שנזדרז כי עוד מעט סוגרים. מבולבלת, סוככתי על עיני אל מול קיר הזכוכית הגדול של הסופר, שמאחוריו ניבטה שמש כתומה וגדולה ואז הצצתי בפלאפון שלי. השעה הייתה אחרי תשע בערב.
לא רק עונות השנה מוזרות בארץ השיכורים, גם השעות נראות שם אחרת.
לפני שש שנים בדיוק, הגעתי לראשונה לארץ השיכורים ובכך התחיל לו סיפור שנמשך עד עצם היום הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה