את זה שאני לא ישנה לפני משמרת בוקר ראשונה בעבודה ושאני גוררת איתי עייפות ונרגנות שמלווים אותי הלאה בהמשך השבוע. סיפרתי על משמרות לילה שודאי לא עוזרות למצבי ועל כך שאני משלמת על התשישות והשינויים התכופים בשינה מרובה מדי ולא סדירה בימי החופש שלי.
ובכן, המצב רק מחמיר.
אם עד השבועות האחרונים מצאתי איזון שברירי בכך שהייתי נכנסת לישון בול בשתיים וחצי לפני משמרת בוקר, מותירה לעצמי שלוש שעות ורבע לפני שצלצול השעון הראשון היה משמיע את קולו, בשבועות האחרונים אני לא מצליחה להרדם לפני שלוש וחצי- ארבע. אפילו קרה שיצאתי לעבודה, למשמרת של שתיים עשרה וחצי שעות לא כולל נסיעות ללא שינה כלל. זה הרגיש כמו עינוי.
אתמול הייתי אמורה להתחיל משמרת ראשונה ושוב לא הצלחתי להרדם גם כשכבר חשתי שהעיניים רוצות להעצם. אלא שהפעם, בניגוד לפעמים אחרות, החלטתי שאני לא מתעללת בעצמי והודעתי למנהל שאני לא מגיעה.
במאמר מוסגר אומר שלא פעם קרה שהצלחתי לסחוב את עצמי למשמרת בקושי רב, אחרי מעט מאוד שעות שינה ו/או מוטיבציה, כי זה מה שצריך לעשות, תוך כדי שחברי לעבודה שולחים הודעות הברזה של הרגע האחרון בנוסח "לצערי לא אוכל להגיע היום" ("לצערי"... ממש) "אני לא במיטבי היום" (אני במיטבי על חוף הים עם כוס קוקטייל, אבל זה לא אמור לעניין אף אחד).
בדיקה קצרה גילתה לי שבמהלך 2021 לקחתי יום מחלה אחד. לכן החלטתי שגם לי מותר.
אתמול עבר חלק- הודעתי למנהל ובקבוצת הווטסאפ המשמרתית, הצלחתי סופסוף להרדם בשמונה וחצי והתעוררתי אחה"צ.
היום הצלחתי להתעורר אפופה לאחר כמעט שעתיים של שינה. החלטתי שעדיף לי גם היום לוותר, ומחר להמשיך במשמרות הלילה כרגיל. הרי גם ככה כל השעון שלי הפוך.
כאן הוא כבר שאל אם אפשר להתקשר.
המנהל האיכפתי ניסה להבין מה קורה איתי, האם זו תקופת לחץ זמנית או משהו אחר. אמרתי לו שלמרות הלחץ ממעבר הדירה המתקרב (חתמתי בדירה החמודה ואני אמורה להכנס בתחילת ינואר) שזה בעיקר עוד מאותם קשיי ההסתגלות המאוחרים שהעלתי בשיחתנו האחרונה שנערכה לפני כמה שבועות.
הוא שאל מה דעתי אם אעבוד רק בקרים לתקופה מסויימת. אמרתי לו שמתישהו אצטרך לחזור ללילות ואז הבעיה תחזור. הוא הציע גם עבודה רק בלילות, כאשר הבין שכרגע כל כך התהפכתי שדווקא הבקרים הם מאתגרים יותר עבורי. הוא הציע שאתחיל תהליך רפואי כדי להפוך את המצב לקבוע.
האמת? אני לא יודעת מה דעתי על הנושא.
עבודה של בקרים בלבד או לילות בלבד פירושה שאעבוד בהכרח עם אחת המשמרות האחרות, אני לא בטוחה שאני רוצה את זה. חוץ מזה, אופי העבודה שונה לחלוטין- בבקרים בד"כ עמוס ולחוץ מאוד וכל זאת כאשר המשכורת נפגעת והלילות אמנם רגועים יותר, אבל עבודה בלילות בלבד נשמעת לי כמו רעיון רע.
לבסוף, שאל מתי אני פנויה כדי שנדבר ורמז שהנושא לא יהיה נעים. קבענו לערב, אחר המשמרת.
אני באמת תוהה מה עומד להאמר שם. עכשיו כשאני חושבת על זה, אני די מתוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה