יום הולדת

את כניסתו של היום הזה קיבלתי במועדון הסלסה אותו חזרתי לפקוד לאחרונה. ימי שלישי הם יחסית חלשים בהשוואה לערבי סוף השבוע, אבל עדיין היה נחמד. 

היו לי כמה ריקודים מוצלחים למרות שאני מדי פעם מקבלת תזכורות קטנות לכך שאעשה לעצמי טובה אם אתחיל להגיע גם לשיעורים ולא רק למסיבות. 

נכנסתי לישון מאוחר יחסית אבל התעוררתי כמה דקות לפני השעון המעורר, עם שיחת טלפון של השוכרים המיועדים של הדירה של אמא. הוא היה בדיוק בבנק והייתה לו שאלה. 

הוא התנצל והיה מנומס ואני מצדי שמחתי לענות וגם שמחתי שהעיר אותי.

את המשך היום ביליתי בסידורים ונקיונות.

שלחתי לאחותי את חוזה השכירות החדש כדי שתדפיס אותו, הורדתי את המודעה מיד 2 וקיבלתי שיחת טלפון שקיבלתי מבית החולים, בעקבות שאלה שהשארתי אצלם באתר. הם לא ידעו לענות לי והבטיחו לחזור אלי בהמשך.

בין לבין, הגיע שליח עם עציץ ענק של ורדים, מתנה מפיץ. עכשיו הדירה שלי יפה וגם ריחנית!

התכנון שלי לגבי היום היה לסיים את הנקיונות, לצאת לקצת זמן איכות עם עצמי בים, לקנות לעצמי מתנה ששמתי עליה את עיני ולנסוע לנשנוש ושתיה עם חברים. 

הנקיונות לקחו יותר זמן מהמצופה, וכתוצאה מכך הגעתי לאיזור המל תל אביב רק אחרי שש וגם בחנות התעכבתי קצת.

אבל בסופו של דבר, תפסתי את קצוות השקיעה אבל לא נורא, לקחתי מחר חופש ואני מתפתה אולי ללכת  לים בשעה מוקדמת יותר. 

ברגעים אלה, אני בדרכי למפגש החברי.

אחרי שתיארתי את סדר יומי היבשושי, אפשר לפנוץ לעיקר-

יום הולדת 35. 

שלושים ופאקינג חמש. 

אני יודעת שיש פה קוראים שעברו את הגיל וחושבים לעצמם "פחחח" וגם פיץ, כששומע את תלונותי על גילי המתקדם נוטה להחמיא או לפטור אותי ב"you're only a baby", אבל כבכל שנה, המספר החדש נראה גדול, בטח ובטח כשאני חושבת למשל על איפה הייתי לפני עשור ואז מופתעת לגלות שכל כל הרבה השתנה ובו זמנית שהכל מרגיש אותו הדבר.

השנה הנכנסת צפויה להתאפיין בשינויים ותזוזות גדולות- הנסיעה לחו"ל מכריחה אותי לצאת מאזור הנוחות שלי בעבודה ולחזור לעבוד יותר עם הידיים, השינוי במקום העבודה והמגורים. השאלה האם אחותי תכנס לדירה ותגאל אותי מחלק גדול מכאב הראש הסובב סביב היציאה מדירתי הנוכחית, מכירה של חפצים ורהיטים וכו'.

בפן הבריאותי, צפוי לי תהליך שימור פוריות שמפחיד אותי נורא. אני קוראת על תופעות לוואי לא פשוטות וכל ההליך הזה שכולל יותר מדי מחטים והורמונים ממש לא בא לי בטוב. 

הזוגיות צפויה להשתדרג עם מעברי לארץ השיכורים והקרבה המתבקשת לפיץ. 

חזרה ללימודים אף היא על הפרק וגם הרשמה מחודשת לסטודיו ריקוד על עמוד האהוב עלי שמחכה לי בניכר.

ברמה האישית, אאחל לעצמי לתעדף את החלומות והרצונות שלי על הפחדים, שאזכור להמשיך להתנהג לגוף שלי בכבוד ולטפח אותו כדי שישרת אותי הלאה.

מזל טוב לי.

עריכה:
כשהגעתי למקום המפגש החברי הייתי ראשונה. ישבתי לבדי בשולחן הגדול וחיכיתי שמישהו יגיע. אחרי כמה דקות כשהמלצר שאל אם יגיעו עוד אנשים, קיטרתי לו חצי בצחוק שהרבה הבריזו והרבה מאחרים למרות שהייתי מצפה שיום ההולדת שלי יהיה מספיק חשוב לאנשים ובלה בלה בלה... קיטורים. 
המלצר הציע לי לעשות צ'ייסר. יאללה, וודקה בשבילי. כשהוא חזר אחרי כמה דקות, הארלם ובן זוגה כבר היו בכניסה.
זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את בן הזוג עליו שמעתי רבות, והארלם עצמה... ובכן, כמו תמיד, היא הייתה מופע של זיקוקים ונצנצים.
בהמשך הגיעה גם הדודה למרות שהיא הייתה נציגת המשפחה היחידה ואחריה הגיעו גם ידידי החנון שהביא לי מתנה- בובת פופ דול ותפוזינה ששמחה מאוד להשלים פערים של שתיים עשרה שנה (!) עם הארלם.
בין נשנושים, שוטים וקוקטיילים וסיפורים מביכים אודותי, נהנתי מאוד מהחברה ומהאווירה. הרגשתי שהערב הזה היה בדיוק מה שרציתי וגם היווה סוג של פיצוי על החגיגות העצובות של השנה שעברה. 
בסוף הערב קיבלתי הודעה קולית מהדודה שאמרה לי שנהנתה מאוד ושהחברים שלי מעניינים ועמוקים כל אחד בדרכו.
הארלם, שתמיד הייתה אשפית מילים ריגשה אותי גם היא בהודעה קצרה "היה כיף לחגוג אותך  😘"