טיול שנתי- כמעט סלבריטי II

אז כמו שכבר אמרתי חרסים היה מניוק והרס את בטחוני העצמי שגם ככה לא ממש היה שם.

כולם חזרו למלון, והארלם סיפרה לנו שגם היא ושאר הבנות שלא יצאו למסלול יצאו להם לקניון לאיזה שעה, והיא קנתה לעצמה ולחינה עגילים ונדמה לי שגם משהו לחג'י...

אחרי הארוחת ערב (שהייתה סבירה שכזאת), עלינו לחדר והדלקנו קצת רדיו. התחנה היחידה שהדבר הנכה הזה קלט היתה רדיו דרום.

הייתה שם תוכנית עם עדן הראל ועוד איזה מושפל אחד, וכל מיני אנשים התקשרו והשתתפו בתוכנית מעפנה שהיו צריכים לזהות פתיחים של תוכניות כמו "פיסטוק" ו"פרפר נחמד"

החלטנו להתקשר.

במשך שאר הערב ישבתי צמוד לפלאפון שלי למקרה שהם יחזירו צלצול.

בסביבות 21 חג'י ואני הלכנו לנו לשירה בציבור שהמורים ארגנו, ישבנו על המדרגות ליד הדלת האחורית איפה שמדי פעם נכנסים אנשים.

 מתישהו באמצע האירוע הילדה הערסית הקטנה פתחה את הדלת, ירדה במדרגות, והביאה לי כאפה ערסית שכזו, אחת שהיא נראית לא בכוונה, אבל היא חזקה מדי בשביל להיות כזאת.

 טוב אז נכון שהייתי בדיוק בגובה של היד שלה אבל למה זה היה טוב?!

אחרי שהיא קלטה שהיא הכתה אותי היא שמה את היד שלה על הראש שלי במחווה שמנסה לומר "סליחה"

השקופיות היו מוקרנות, כולם שרו, ובנוסף היה מיקרופון למי שרצתה שישמעו אותה יותר.

חג'י שרה וכשהיא סיימה כולם מחאו לה כפיים כי היא שרה ממש יפה, הכי יפה מכל המעפנות שצווחו במיקרופון.

בסופו של דבר לא התקשרו אלי מהרדיו...

כיבינו את האור.

חג'י כבר כנראה ישנה, ונשארנו רק חינה, הארלם, תפוזינה, ואני.

המשכנו לדבר קצת על שטויות כשפתאום חינה מבחינה שהמגבות שחג'י תלתה לייבוש יוצרות צורה של אשה.

היא ביקשה שנדליק את האור וסיפרה לנו את זה כי היא "לא רצתה לפחד לבד".

כשכיבינו את האור שוב, לא יכולנו להתעלם מאשת המגבות המבעיתה.

חינה עשתה מעשה, היא קמה והזיזה את אחת המגבות למקום אחר בכלל כדי להרוס את האישה המאיימת.

היא חזרה למיטתה וכיבינו את האור, רק שעכשיו הסתבר שהמגבות הנותרות נראו עכשיו כמו ישו!

הפעם הארלם קמה והזיזה את המגבת הקצרה יותר. חינה כעסה עליה "נראה לך שזה באמת עוזר?! את רק הרסת לו את היד!!"...