יום חמישי, 30 ביולי 2020

חפירה על דירה

לפני כשבוע וחצי קיבלתי הודעה מהשותפה. בעלת הבית יצרה איתה קשר והזכירה שבסוף ספטמבר נגמר חוזה השכירות ושאלה אם אנחנו נשארות לעוד שנה.
"אני בטוח כן. את?"
חשבתי שיהיה לי עוד כמה שבועות לפני שאשאל על כך אך התבדתי ונדחפתי לפעולה מוקדם מהצפוי. 
בעצם, אף פעם זה לא זמן טוב להתעסק בענייני מעברים ולכן התזמון כנראה לא משנה.
לשותפה אמרתי בכנות שאני בודקת אופציות אחרות והיא רק ביקשה שבמידה ואצא, שאשאיר לה מספיק זמן למצוא לי מחליף.
את בעלת הבית היא כנראה לא עדכנה, כי אתמול קיבלתי ממנה הודעה שפותחת במילים "היי יקרה".
יקרה.
אחלה בחירה של מילים. עדיין לא עניתי לה.

למה לי ללכת?
כי השכנים מהקומה למעלה עושים לי רעש. כי המזגן שלהם מטפטף במרץ בקיץ, טיפותיו הגדולות והמרובות מתנפצות על מנוע המזגן שתלוי מחוץ לחלוני כך שרסיסים עפים דרך החלון על מיטתי ועלי. כשהבת המיוחדת שלהם משקה את העציצים בזרמים שוצפים של מים, אותו הדבר קורה עם קילוחים מרובים ובוציים יותר.

היונים נעלמו לכמה חודשים, אך שבו להופעת אורח קצרה לא מזמן כדי להזכיר לי שהן נורא עקשניות וקולניות.

בעלת הדירה עצמה גוררת רגליים בכל הנוגע לתיקונים. סיפרתי בעבר על הברז והיה גם חלקים שנשרו מהתקרה וטופלו בצורה שאינה יסודית. וזה עוד לפני מכות החורף - החשמל שמתנתק לעתים קרובות מדי כך סתם ושמאלץ אותנו לצאת לחדר המסדרון להרים את הפקק לפעמים כמה פעמים ביום. גם הכתם בתקרה, שעוד לא ברור לי אם הגיע מדליפה מהשכנים או מהגשם המרובה שהתברכנו בו השנה.

גם השותפה, אמנם די נחמדה סך הכל, אבל חוזרת לעשן און אנד אוף. לזכותה יאמר שכשהיא מעשנת היא תמיד דואגת לוודא שהחלון שבין המרפסת לחדר שלי סגור, אבל אם היא מעשנת כשאני בדירה, אני צריכה להחנק בחלון עם חדר אחד סגור ועם ריח שבכל זאת מצליח לעבור.

ובעד כל הטוב הזה אאלץ לשלם שכ"ד שיעלה ב50 ש"ח נוספים מעבר למה שאני משלמת כרגע.

למה לי להשאר?
כי אני עלולה לא למצוא שום דבר סביר.


אז ראיתי כמה דירות.
בינתיים, ישנה אחת שנראית נחמדה, באיזור טוב ומתחוזקת. השותפה הנשארת חביבה אבל אם אכנס זה יהיה באמצע חוזה, לשכ"ד שהוא גבוה בכ250 ש"ח יותר מכרגע (וגם ארנונה מעט גבוה יותר). כשביקשתי את החוזה, ראיתי שמעבר לבטחונות הרגילים הם רוצים גם צ'ק פתוח וחתום במידה ותהיה בעיה עם תשלום לועד הבית. השותף היוצא ניסה לשכנע אותי שזה סעיף סטנדרטי כשבפועל אין שום מניעה מצד מחזיק הצ'ק לשרבט סכום מופרך ולהפקיד אותו ללא ידיעתי. יתכן ואנסה להציע צ'ק על סכום מוסכם במקום.

בין לבין, קיבלתי תזכורת לעוד כמה תופעות משונות המתלוות לתהליך החיפוש.
היום דיברתי עם בחורה שהציעה חדר גדול בדירת שלוש שותפות. היא ציינה ש"שתי השותפות שנשארות עובדות רב היום מחוץ לבית, מחפשות מישהי שגם היא עם עבודה מסודרת". פניתי אל המפרסמת ששאלה קצת אודותי וספציפית התעניינה במשמרות שלי. הסברתי לה איך זה עובד ושמדובר שמשמרות ארוכות מאוד שבמהלכן יש לי מעט מאוד שעות ערות בדירה.
- "אם הבנתי אותך נכון אח"כ את במשך ארבעה ימים בבית, לא ככה?"
- "נכון"
- "אני צריכה להתייעץ עם השותפה הנוספת ,אני לא בטוחה שהיא תסכים, מנסיון העבר..."

כאן הסתקרנתי.

- "אם לא אכפת לך שאני שואלת, למה זה כזה קריטי שאף אחת מהשותפות לא תהיה בדירה רב הזמן?"

פה כבר יכולתי לחוש במעט כעס כבוש על שהעזתי לשאול או לרמוז שהדרישה שלהן דבילית.

-"כתבתי לך שהיה בדירה נסיון לא טוב עם זה כשהלו"זים של הבנות שונים מדי, מעבר לזה לא אכנס לזה. עניין של העדפה, זה הכל".

האם הן חושבות שאפלוש להן לחדרים ואשתמש בחפציהן בצורה בלתי הולמת? שאגנוב להן כסף? או חמור מכך - שאבלה בדירה כל היום עם מזגן ואורות דולקים והן תאלצנה לשלם על חשבונות לא להן? 
ממש לא ברור לי העניין. באופן אישי, הייתי מעדיפה שותפה עם לו"ז הכי שונה משלי כדי להיות בדירה לבד כמה שאפשר. 

בין חיפוש לשיטוט, העפתי מבט גם לכיוון העיר באר שבע. אני לא מכירה ממש את העיר ולכן לא יודעת איזה איזורים עדיפים, אבל במחיר של חדר סביר באיזור המרכז אני יכולה לקבל דירה קטנה וחמודה שם.
אפשרות לא גבוהה שזה יקרה אבל תמיד נחמד לדעת מה האפשרויות העומדות בפני.

לפני כמה ימים ראיתי מודעה ללא תמונות, אבל בתיאור החדרים המוצעים נכתב שישנו חדר בגודל 40 מ"ר רבוע. הייתי בטוחה שזו שגיאת הקלדה ויצרתי קשר עם המפרסם ששלח תמונות.
מסתבר שהחדר בהחלט עצום ומשופץ לחלוטין, ועם חדר שירותים פרטי. המחיר הוא מעט יותר מהתקציב שהצבתי לעצמי אבל הוא כולל את מחיר הארנונה.
כששלחתי תמונות לפיץ, הוא אמר שלא כדאי לי להסתנוור מהגודל אם המחיר הוא מעבר למה שהצבתי לעצמי, במיוחד כי אצטרך לרכוש עוד רהיטים מה שייקר את העניין אפילו יותר (אין סלון בדירה והיג מגיעה ריקה לגמרי).

כשחשבתי מעט על העניין, אמרתי לפיץ שאם הייתי מחפשת דירה לטווח ארוך כנראה שזו הייתה אופציה מעולה. הייתי מסדרת לעצמי סלון פרטי ואולי אפילו מיני מטבח. אך האם אני מחפשת משהו לטווח ארוך? מה עומד לקרות איתנו? עד מתי אאלץ לטלטל את עצמי בין דירות שכורות, לקוות שבעל הבית לא קמצן כרוני ושהשותף לא יחליט להתחיל לעשן\ יהיה מבולגן מדי\ קולני מדי\ מוזר מדי? אין לי כח לדברים האלה.
ומצד שני, אם אני רוצה מקום לעצמי, האפשרויות העומדות בפני הן או כוך, או הגדלת התקציב או להתרחק מהמרכז, מה שעשוי לדרוש ממני רכב ולכן לא בהכרח משתלם.

לא נח לי לחפש ולנוע בין דירות, רוצה כבר למצוא פינה חמה וקבועה משלי.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה