אבי תהה מה היה המחיר המבוקש והוא הופתע כשעניתי לו.
אמי אמרה שזה הגיוני בהתחשב במיקום הנח והשכונה השקטה.
" הדירה שלכם אפילו גדולה מזו של השכנים. אם תעשו פה שיפוצון, תוכלו בקלות להשכיר אותה במחיר גבוה משלהם".
הצעתי.
"הדירה הזאת היא גדולה עבור שני אנשים. תחשבו שברבורה וקישוא יעזבו את הבית, אתם יכולים לעבור לדירה קטנה יותר ולהשכיר את זאת ברווח."
ברבורה בת ה31 וקישוא שתהיה בת 29 השנה הן אחיותי הצעירות שאיכשהו עוד לא התחרפנו מלגור עם ההורים.
"כן, אבל מה לעשות שהן לא מתחתנות" אבי אמר, אולי כדי להסביר את מגוריהן איתם, ועל הדרך חשף ראיית עולם שמרנית במיוחד.
"למה, אני נשואה?"
"לא, אף אחת מכן לא נשואה ואני באמת לא מבינה למה ברבורה ואת מחכות, אתן לא נעשות צעירות יותר" אמא שלי נכנסה לשוונג.
"למיטב ידעתי, אף אחד לא הופך צעיר יותר, וזה כולל גם את קישוא"
"כן, אבל היא לפחות יוצאת עם מישהו כבר הרבה זמן, לא כמוך וכמו ברבורה שעושה רושם שרק בילויים יש לכן בראש".
קצת הופתעתי מהאמירה הזאת. הרי בפברואר הכרתי להם את פיץ. יכול להיות שהיא לא הבינה שאנחנו זוג? אולי היא מתעלמת בבוטות מקיומו?
ניסיתי לרמוז משהו על כך שעכשיו יש קורונה שמחרבת כל חלקה טובה אבל איזו ידיעה בחדשות הסיתה את תשומת הלב של כולם מהנושא.
מעט אחרי כן כבר הייתי בדרכי לראות דירה כשטעם חמצמץ נותר בפי מהשיחה הזו.
למה לא העמדתי אותה על טעותה בצורה ישירה?
הרגשתי שצריך להעמיד דברים על דיוקם.
התקשרתי אליה.
"היי אמא בנוגע לשיחה מקודם... אמרת שאנחנו לא נעשות צעירות ובלהבלהבלה... את יודעת שפיץ ואני זוג, נכון?"
"כן, אבל אני ממש מקווה שזה לא יהיה הוא בסוף".
ט"ו באב מלא באהבה וקבלה לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה