מעבר דירה

השנה החדשה הביאה לפתחי הרפתקאות חדשות כאשר הראשונה שבהם היא מעבר דירה.
עדכנתי לא פעם בחודשים האחרונים עלהמקרה בו העירייה התלבשה על הדירה, על ביקורים של מתעניינים פוטנציאליים ואפילו על הביקור בדירה חמודה אחת שלבסוף הפכה להיות זו שאליה עברתי.
בשבועות האחרונים הייתי אמורה להתחיל באריזות אך בפועל דחיתי את המטלה השנואה הזאת עד כמה שניתן, וזאת בזמן שאני שומעת רעשי נקיון ואריזות של השותפה מעבר לקיר, שעוזבת גם היא. 

ביום רביעי אחה"צ הגיע הרגע המיוחל בו הארגזים הסגורים הועמסו על המשאית יחד עם המיטב שיש לאיקאה להציע ויחד עם עברו אל עבר עתיד טוב יותר. אמרתי בלב להתראות לדירה המחולקת ששירתה אותי נאמנה ושגרמה לי להרגיש כאילו הגשם הרציני הבא ימוטט אותה ויחד התקדמנו לעתיד חדש.
למובילים המנוסים לקח פחות משעה להוריד את כל הציוד במקום החדש ומהר מאוד מצאתי את עצמי לבד מוקפת בקרטונים ורהיטים מפוזרים ולא ידעתי איפה להתחיל. לכן, עשיתי את ההחלטה ההגיונית היחידה במקרה זה והחלטתי לצאת לאכול משהו בחוץ, כאשר על הדרך עברתי בתחנה של בדיקת קורונה - הגרון הציק לי עוד מאותו הבוקר ולא הייתי בטוחה אם נדבקתי במשהו או שהגרון שלי פשוט הגיב לכמויות הבלתי נתפסות של אבק שנחשפתי אליהן ברגע שהרהיטים זזו ממקומם. 

בערב חזרתי לדירה הישנה כדי לאסוף חפצים שנותרו מאחור כאשר המקום של חלק אמורים לחזור להורים.לכן, ארזתי תיק והלכתי להורים ומשם אחותי הברבורה עזרה לי עם רכבה בהעברת שאר החפצים. את ההעברה הזו סיימנו מאוחר ובשלב זה הייתי כל כך עייפה, שכל מה שיכלתי לעשות זה לפתוח כמה ארגזים עד שמצאתי פיג'מה, מברשת ומשחת שיניים והלכתי לישון. 

יום המחרת התחיל בבירוקרטיות וסידורים.
טכנאי האינטרנט הגיע על הבוקר וחיבר אותי אל העולם. בהמשך עשיתי שיחת טלפון לחברת הגז כדי לסיים עמם את החשבון ואחריהם הגיעה שיחה ארוכה מדי לחברת החשמל ושיחות טלפון נוספות כאשר במהלך אחת מהן נשמעו דפיקות בלתי צפויות בדלת.

~ חזרה כמה ימים אחורה ~

ישנה סדרה בה אני צופה עם חברותי הותיקות חג'י והארלם. כבר זמן מה שאנחנו לא מצליחות לתאם מפגש לצפיה בשני הפרקים האחרונים. פעם זו חולה, ופעם עבודה... ועכשיו אני עוברת דירה.
הארלם כתבה לי בפרטי יום לפני המעבר "אגב, אם את צריכה עזרה בפריקה תגידי לי - אני באמת מצויינת בזה ונקיון וסדר זו התרפיה שלי. אשמח". לא הייתי בטוחה אם היא חברותית או מנומסת אבל אחרי שהודתי לה היא ענתה "את מעדיפה מחר בערב או חמישי שישי כשתרצי? בלי לחץ כמובן". כנראה שהיא באמת מהמשוגעים שנהנים מזה. אז קבענו ליום חמישי.

~ חזרה לטיים ליין המקורי ~

פתחתי את הדלת בסקרנות ושם עמד לו שליח שהעביר לי שקית מלאה כל טוב. רוגעלך, לחמניות קטנות, קוביות גבינה בפסטו, מיץ תפוזים ובראוניז. השליח הלך תוך כדי שדיבר עם קול מוכר בטלפון. זו הייתה הארלם. מיד לאחר מכן הגיעה ההודעה "ממני 💕 פחמימות לדירה החדשה". 

הסידורים המשיכו:

חזרתי לדירה הישנה כדי להראות אותה לזוג שאיבד את העניין תוך דקות. וזה קרה עוד לפני שהסברתי את הסטטוס החוקי הבעייתי של הדירה או שהראתי להם את הדבורים!

מאחר והעקצוץ בגרון המשיך והארלם סובלת שנים מבעיות במערכת החיסון, רכשתי בדיקת אנטיגן שיצאה שלילית. התחלתי בפריקה עד שהארלם הצטרפה והפתיעה לגמרי.היא התקינה ידיות חדשות ודקורטיביות למגירות, שמה מפיץ ריח מדהים ותקתקה את הדברים כך שתוך שעות מעטות הצלחנו לרוקן את תכולת כל הארגזים והשקיות והציעה לעזור לי בהמשך עם בחירת עציצים עמידים ויפים.
המקום התחיל להראות כמו בית תוך יום אחד.

חג'י סיימה יום ארוך בירושלים והציעה שנפגש הערב ונצפה הערב בשני הפרקים האחרונים של הסדרה אך הארלם אמרה שאנחנו עדיין פורקות ושיש לה בעיות אינטרנט בדירה. במקום, חג'י הוזמנה אלי ויחד הזמנו חומוס לארוחת ערב.אחרי ששבענו, חג'י אמרה ששמה לב שאין לי מזוזה על הדלת. אמרתי שבעלת הדירה הראתה לי שהמזוזה נפלה לא מזמן ושהיא במגירה. הארלם מיהרה להביא דבק דו"צ מאחת המגירות שהיא סידרה קודם לכן ואני ברכתי על קביעת מזוזה. חג'י חתמה את האירוע בצהלולים מרשימים.
לעתים נדירות יוצא לי להיות המארחת אבל ממש נהנתי מזה ומהחברה שלהן.

אתמול והיום עבדתי מהבית. יום שישי היה קשה במיוחד כי היה לי חום גבוה, הרגשתי רע והיה לי קשה לעקוב אחר ההתרחשויות מרחוק. היום אני לפחות בלי חום.

אגב, עד לרגעים אלה לא התקבלה תוצאת PCR!.